כיצד לרצות את העיקר?

לאחר הרבה גלגולים, ברגע מסוים, מופעלת באדם התעוררות ראשונית, הנקודה שבלב (רשימו). היא מורכבת משני כוחות:

– התרוקנות מהקיום הזמני חסר הערך, והייאוש מהאפשרויות של העולם הזה למלא אותו.

– "ניצוץ" פנימי מושך אותו לאן שהוא, לא ברור לאן, אך מחוץ לעולם הזה.

מצד אחד (כלפי מטה) – ייאוש, מצד שני (כלפי מעלה) – ניצוץ, וכתוצאה מזה האדם מקבל כיוון. באופן כללי, שני הכוחות האלו יוצרים בו רשימו, כיוון חדש בקיומו. הרשימו הזה מביא אותו למורה ולקבוצה הלומדת את חכמת הקבלה. אחר כך הוא מבין בהדרגה שרק בחיבור עם רשימות הדומות לו, הוא יוכל לבנות איתם כוח השפעה, הדומה לבורא. זוהי הבחירה החופשית היחידה שלו בחיים והמעשׂה היחיד החופשי שהוא יכול לעשות.

ההצלחה תלויה בכמה הוא יצליח לחזק ולהגדיל את הניצוץ שלו בעזרת הקבוצה, בניגוד לכל ההפרעות האישיות. אם הוא יגדיל אותו, הוא ירגיש נחיצות באמונה (בהשפעה), בזולת (באמצעי). הכול קובעת ההצלחה בקבלת (בספיגת) ההשפעה מהסביבה הרוחנית (העצות של המורה והדעה הכללית של הקבוצה).

סביבה זה לא סתם קבוצה, חברים, אלא זו שכינה. הקשר איתם, אשר אותו אני רוכש, זה קשר עם השכינה, עם מלכות דעולם האצילות, נשמת האדם הכללית. חיבור בין חברים, כדי לנטרל את האגואיזם שלהם ולהשיג את תכונת ההשפעה, מזמינה תגובה מהשכינה וקבלת אור התיקון (אור מקיף – או"מ) ממנה. באופן כזה האדם נכנס לשיתוף פעולה עם האור מקיף שמקדם אותו לגילוי של תכונת ההשפעה (אמונה)  בתוכו, ובתוכו את האור הפנימי (או"פ).

כל העבודה היא בזכות הסביבה הנכונה שמגדילה את הרצון לתכונת ההשפעה, לחשיבותה. לא ניתן ללמוד זאת. על העבודה הזאת נאמר "נעשה ונשמע". האדם משקיע מאמצים לחיבור עם הקבוצה, אפילו שאינו מרגיש נחיצות בזה, ובתגובה מקבל תמיכה ונחיצות כללית משותפת, הרצון שהחברים אוגרים ביניהם, הנחיצות באמונה, בהשפעה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 21.09.10

רשומות קודמות בנושא:
כיצד פועל מנגנון התיקון