כיצד להפוך להיות חסין לעלבונות

שאלה: כיצד יש להתייחס לעיקרון "עין תחת עין, שן תחת שן"?

תשובתי: בדרך כלל מבינים את הציטוט כחובה להסב נזק לאחר, מכיוון שהוא כביכול הסב לי נזק. ההיפך הוא הנכון, עליי להיות אסיר תודה על כך שהוא מורה לי על תכונה שלי שפוגעת בי. אם הייתי מתוקן, שום דבר לא היה משפיע עליי, הייתי חסין לחלוטין לכל מיני "חיצים". אי אפשר היה לעצבן אותי, לא הייתי מתרעם או נעלב, מפני שבמצב מושלם לא היה בי משהו שאחרים היו יכולים להיאחז בו.

אם אומרים לי משהו מעליב או שאני רואה משהו שפוגע בי או מכוון כלפיי באופן אישי, זה רק מצביע על המצב הלא מתוקן שלי. אם אני מתקן את עצמי, באופן כזה אני מתקן את העולם הסובב אותי ואני מפסיק לראות בו תכונות שליליות. במקום העולם הנורא שלי, אני פתאום מתחיל לראות את עצמי בעולם הרוחני, ב״עולם אין סוף״. זה תלוי רק בתיקון התכונות האישיות שלי ולא בתיקון אחרים, מפני שהעולם הוא הצד ההפוך שלי, שמראה לי שבפנים אני עדיין לא מתוקן.

שאלה: כלומר זו לא אותה "מידה כנגד מידה" שעליה עליי להגיב בצורה כלשהי?

תשובתי: עליך מיד לפנות כלפי עצמך. אם אתה רואה, שומע או מרגיש משהו שלילי ממישהו, זה מפני שקיימות בך תכונות לא מתוקנות, ועליך לחשוב ולהודות על כך שמראים לך מה בדיוק עליך לתקן בתוכך.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 1.5.2016