קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אתה תמיד מגחך על כך שהאנושות הזניחה את תוכניות החלל שלה. אבל האם כיבוש החלל לא מבטא את השכל והרצון שלנו להשיג את העולם והפעולה של הבורא?
תשובתי: הבורא אינו נמצא בחלל ואינו מסתתר מאחורי הערפילים. השאיפה אליו מתרחשת בתוך האדם, ולא מחוץ לנו, במרחבי היקום המת. כשהייתי סטודנט, פורסם בעיתון "ליטרטורניה גזטה" (גיליון 15, 1967) ויכוח של הפיזיקאי הגדול מקס בורן עם איש האקדמיה אנטולי בלגונרבוב תחת הכותרת "פטליזם או נבואה?", על הנחיצות או חוסר הנחיצות בחקר החלל.
מקס בורן היה בעד התפתחות מוסרית-ערכית של האדם, כלומר בתוך עצמו. הוא אמר שהוא בטוח שהאנושות תשתחרר משלטון הטכנולוגיה, שהאדם יפסיק להתרברב ולחשוב שהוא כול-יכול ויעבור לדברים החשובים באמת: שלום, אהבה אנושית, מימוש הייעוד של האדם, אומנות גדולה ומדע אמיתי.
אני חושב שהוא התכוון ל"מדע שחוקר את האדם עצמו", כי הרי האדם הוא נזר הבריאה, המבנה הכי מורכב של העולם, ואם נחקור אותו, נוכל להשיג את כל היקום.
מקס בורן אמר אז, שעל אף שהטיסות לחלל מהוות ניצחון של המחשבה האנושית, הן מהוות גם תוצאה של כישלון טראגי של שיקול הדעת שלנו. כי אם מטרת חיינו היא ההתפתחות הרוחנית של האדם, כהמשך של שרשרת האבולוציה, אז צריך לעלות לא לחלל, אלא לערכים מוסריים ואתיים!
תשובתו של אנטולי בלגונרבוב הייתה, שהבזבוזים על החלל מביאים לאנושות רווחה טכנולוגית. אפשר לומר שגם בלגונרבוב, כמובן, לא היה נגד התפתחות האדם, אבל העניין הוא שמדובר בשני כיוונים ששוללים זה את זה, ולכן אנחנו צריכים לבחור בכל זאת בכיוון שנקבע על ידי ההתפתחות האבולוציונית שלנו, בהתאם לטבע.
ידיעות קודמות בנושא:
במה מאמינים המדענים של היום
ʺהחלקיק הא-לוהיʺ פורח לעולם העליון!
מה חכמת הקבלה נותנת לאדם?
