דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כולנו כאחד הגענו אל עיר המלך

כולנו כאחד הגענו אל עיר המלך

laitman06_zohar_tv_8214_70.jpg

כולנו כאחד מגיעים אל עיר המלך, לעולם הזה. ואלה שעובדים בצורה נאמנה עבור הבורא, הופכים את "אבקת הקסם" שלו לתבלינים מתוקים ומעודנים. ואלה שאינם עובדים, ממשיכים לטעום אבקה מרה ואינם יכולים ליהנות מהסעודה שלו.

הכול תלוי רק במאמצים הנכונים של האדם. אנחנו רואים כמה אנשים מגיעים ללימוד חכמת הקבלה, משקיעים המון כוחות, אך אחר כך זורקים ועוזבים. הרי בסיכומו של דבר רואים שהסעודה הזאת אינה מביאה להם את הטעם המיוחל. אך אין הם מאשימים בזה את עצמם, אלא אומרים שהמלך אשם ושיטת הקבלה אשמה, והיא זו שנושאת את הטעם המר, הקבוצה רעה, החברים, ועוזבים! נדמה להם שהם יכולים למצוא תענוג גדול יותר או בסתם מנוחה, או בעיסוק באיזושהי שיטה אחרת.

הכול תלוי האם האדם עושה לעצמו דין וחשבון: מה זה "מקום העבודה" הזה, לאן הוא הגיע ומה מוטל עליו לעשות, כיצד עליו לכוון את עצמו בעבודה כדי להרגיש את הטעם המתוק. הסעודה ערוכה לפנינו! כתוב: "טעמו וראו כי טוב ה'", עלינו רק להרגיש את הטעם שלו, כלומר להכין את הכלי שלנו עבור האור שלו, לקבל את "התוספת" הזאת, התבלין המתוק.

בני האדם אינם משקיעים את כל כוחותיהם במקום הנכון, ואחר כך מסתכלים על השעון, כמה זמן הם כבר בזבזו וכמה מאמצים. אך הם לא השקיעו בעיקר: באיחוד הנשמות, לכן הם אינם מרגישים את הטעם הטוב בעבודה! הרי את הטעם ניתן להרגיש רק דרך החיבור והאיחוד, וזהו אותו הכלי שבו מתגלה האור.

הם עמלו לחינם במקום אחר. כאילו שחודש שלם עבדת עבור חברה מסוימת, ובסוף החודש הגעת לחברה אחרת ואתה דורש שׂכרך שם. האם ישלמו לך שם?! לא הרווחת את "הכלי" הדרוש, הכלי עבור קבלת השׂכר. שׂכר מקבלים רק לתוך הכלי הכללי, רק בו מתגלה הבורא, הסעודה שלו, האור שלו. אך אם האדם לא השקיע בכך כוחות, עבודתו אינה שווה דבר.

צריך להיות קשוב ורגיש לזה, כל אחד חייב לבדוק את עצמו: האם הוא מבין באיזו נקודה יחידה הוא חייב לרכז את כל מאמציו, רק בהשגת הקשר הפנימי על ידי איחוד במטרה אחת, ברצון אחד, כדי שבאיחוד הזה יתגלה הבורא. אם האדם מכוון  לזה, עם הזמן הוא מתחיל להרגיש ב"סעודה" טעם מתוק. ואם לא, הוא מתעייף בהדרגה ומתאכזב, כי במקום הטעם הטוב הוא מרגיש טעם של עפר, "אבקה מרה", ועוזב.

כמה כוחות ניתן להשקיע מבלי לקבל דבר בתמורה?! הוא אינו רואה שהוא עובד לא באותו המקום שצריך. מייד רואים את זה לפי היחס של האדם לקבוצה ולחברים, האם הוא נמצא בקבוצה או לא, האם הוא עובד בה. את המאמץ הזה לא ניתן להחליף בשום דבר, לא בכסף, לא ביכולות מקצועיות. רק אם אתה עובד על האיחוד בין הנשמות, אז ה"אבקה המרה" הזאת, ההסתר הזה, נעלם, ואתה מגלה את העולם הרוחני שנמצא ממש כאן לידך. פשוט לא היה לך את הכלי הפנימי שבו ניתן לתפוס אותו, כמו את הגל הנכון של מקלט הרדיו.

מתוך שיעור על מכתב של בעל הסולם, 09.07.2010

רשומות קודמות בנושא:
דרך המחסום על קרן אור דקה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest