ירושלים, לא אבנים אלא רוח

שאלה: מהי "ירושלים" לפי הפירוש הרוחני?

תשובתי: "ירושלים", לפי הפירוש הרוחני היא "יראה שלמה".

כפי שמסביר ספר הזוהר יש לנו מצוות "יראה" ומצוות "אהבה". המצווה הראשונה היא דווקא "יראה", וקיימת יראה מכמה סוגים: מהעולם הזה, מהעולם הבא, על עצמי, על הכלל, על הבורא, וכולי, כך שירושלים היא יראה שלמה, מדרגת ה"בינה", שלאחר מכן מפתחת את עצמה כדי להפוך ליסוד לקבלת "אור החכמה" בכוונה להשפיע. ולכן המדרגה הזאת היא שלמה, בה "אור החסדים" ו"אור החכמה" נמצאים יחד בכלי אחד. באופן כזה ה"יראה", כלומר ה"חסדים", מחזיקה את "אור החכמה", והמצב השלם הזה נקרא, "ירושלים".

מלבד זאת, כפי שאנחנו יודעים, כל אחת מארבע דרגות הטבע ה"דומם", ה"צומח" ה"חי" וה"מדבר" כוללת בתוכה את כל השאר. בהתאם לכך, גם בדרגת ה"מדבר" קיימות הדרגות הקודמות: "דומם" "צומח" ו"חי". בסופו של דבר, העלייה בהם מגיעה לזיווג בעל עומק מקסימלי לאותו ה"מקום" שבו כל הנבראים שקשורים ברשת המשותפת שורים במצב אינטגרלי ומגיעים לדבקות, לטיפת האיחוד עם הבורא.

זה מה שנקרא "ירושלים". כך אנחנו נראה אותה כנקודה בעלת איכות רוחנית הנעלה ביותר, כנקודת האיחוד. שם יהיה בית המקדש, שם יהיה הכהן הגדול – לנקודה הזאת אנחנו נכנס את הכול.

ואולי אתה מניח שירושלים היא עיר על המפה? – לא, איננו מדברים על זה. העולם הגשמי ייעלם, הוא יעלה בתפיסתנו למדרגה רוחנית. התמונה שאנחנו רואים היום מעוותת על ידי כוחות הטומאה. זהו חלום של אלה ששורים בחומריות. ואנחנו רוצים להתעורר מהחלום – אז ייעלם הכיסוי בצורת העולם הזה, ואנחנו נראה את המציאות האמיתית שבה הכול אחד.

כך שהעניין הוא לא במבנים השוכנים בהר הבית – את כל העבודה עלינו לבצע בפנים. במהלך כל השנים שהייתי עם הרב"ש, פעם אחת בלבד נסענו לירושלים. בעל הסולם בזמנו עבר מירושלים ליפו. לכן, תברר מה הן הציפיות שלך בהתייחס ללוחות האבן העתיקים. הם מסמלים ב"ענפים" את מה שמתייחס ל"שורש" ואנחנו זקוקים להם בדיוק כדי שמה"ענף" נצא אל ה"שורש". ואם אנחנו ניאחז ב"ענפים", לעולם לא נגיע לנחיצות בתיקון.

כיום הגשמיות עדיין שולטת בנו. ישנם המניחים שאם נחבר את לוחות האבן בהתאם לשרטוטים שנראים לנו נכונים, אנחנו לפתע נפיח בהם רוח חיים, נכניס בהם קדושה וכוח רוחני. כך גם ילד בונה מטוס מחומרים שנמצאים בהישג ידו בתקווה שהוא יטוס.

מי היום באמת יודע ליצור בצורה רוחנית? – טוב אם העם מתעורר, חושב על זה, אולם אנחנו מבינים שבגישה כזאת אין, לא רוח חיים ולא הבנה מה באמת צריכים לעשות.

מתוך השיעור לפי מאמרו של הרב"ש, 29.07.12

ידיעות קודמות בנושא:
השבירה הייתה הכרחית
רשימות – זכרונות מהעתיד
כיצד לבנות את בית המקדש