קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
עד שלא אגלה בתוכי את הרע, לא יהיה לי מה לתקן.
אבל למעשה היצר הרע – זה לא המידות הרעות הידועות לכל. הרצונות לגנוב, לשקר, לרצוח – כל מה שרק תגידו, כל זה אינו שייך ליצר הרע.
פעם היינו נשמה אחת, גלגלי שיניים "ידידותיים" זה לזה (ראה קליפ). אחר כך השבירה הרחיקה אותנו זה מזה.
המרחק הזה, השנאה כלפי אחרים – זהו יצר הרע האמיתי. יצר הרע – זה חוסר הרצון שלי להתאחד עם האחרים בלב אחד, וחוסר המוכנות לאהוב את הזולת, כמו את עצמי.
את הרע הזה עלינו לגלות ולתקן. זה לא פשוט להיות רע.
האור המחזיר למוטב, צריך לעבוד עלי טוב טוב, כדי שאני ארגיש בתוכי את היצר הרע, שעליו מדברת חכמת הקבלה. אבל אז, אני מיד אדרוש תיקון.
תחילה אני מגלה ומתקן את "הקרע" ביני לבין הקבוצה, ובמידת רכישת תכונת ההשפעה, מתגבר גם על הקרע עם הבורא.
בהשתוקקות לעבוד נגד הרע שלי, לאהוב את החברים (את השתוקקותם לבורא, הנקודות שבלב שלהם), כמוני, אני מגלה את הרע – עד כמה שאני שקוע באהבה עצמית.
וכאשר הבעיה מגולה, פתרונה כבר לא מצריך שום מאמץ – אני מבקש מהאור, והוא מתקן אותי.
אני מרגיש את הרע בתוכי אך לא תמיד אני מרגיש עם זה רע (ככל הנראה כי במקביל זה ממלא אצלי רצונות כמו גאווה ושליטה ) ולפעמים אני מרגיש את הצורך להרגיש עם זה רע אך עדיין לא באמת מרגיש ורק עושה בכאילו.
" אני מיד אדרוש תיקון"- האם גילוי הרע בתוכי הוא גם הבקשה לתיקון?
תודה.