יום העצמאות: היכן מתחילה העצמאות?

בעולם הגשמי אני תלוי בכל אחד ובכולם. אני לא יודע מה יקרה בעוד רגע. אבל אם מדברים על עצמאות מחוץ לזמן, מרחב, מקום, תנועה, אז אני בעצמי קובע את המצבים העתידיים שלי, מפני שאני הופך להיות חופשי מכל הגורמים שיכולים לשנות אותי שלא מרצוני.

זה יכול לקרות רק במקרה שאני מקושר לחלוטין עם הבורא, שקובע את ההווה והעתיד של כל הבריאה.

בעל הסולם סבר, שהעצמאות שלנו מתחילה מהיווסדה הפיזי של מדינת ישראל, מפני שאנחנו יכולים לגשת לחיבור עם הבורא רק בהיותנו מקושרים הדדית בינינו. וזה יתרחש כשלא יהיו בינינו אלמנטים זרים. לכן אנחנו צריכים להתאסף שוב על האדמה הזאת.

וכשבני האדם (יהודים ולא יהודים) מבינים את המשימה שלהם ומשתוקקים לאיחוד עם הבורא, עובדים על זה, אז מתוך האיחוד שלהם, מתוך המעגל שאותו הם יוצרים ביניהם, הם הופכים למקלֵט (מכשיר קליטה) של השפעת הבורא, לחיישן שמגלה אותו בתוכו. בכך שמפתחים ומטפחים את הרגש הזה, בכך שמגלים את הבורא במידת האיחוד, הם מתחילים לקבוע בצורה מלאה את ההווה והעתיד שלהם. וזה נקרא השגת עצמאות.

לכן, עד שלא ניצור מעצמנו מבנה כזה, שנתחיל את העבודה עליו דווקא בעולם שלנו, לא ניתן להעלות על דעתנו מה המשמעות של השגת העצמאות. העבודה הרוחנית מתחילה מיצירה פיזית של קבוצה שמתאספת במעגל ומתחילה לטפח ביניהם את תכונת ההשפעה, אינטראקציה הדדית, קשר הדדי.

ובהמשך אנחנו צריכים להעמיד את עצמנו בצורה כזאת שכל אחד מאיתנו יאבד את ה"אני" שלו, וכולנו נהפוך ל"אנחנו", ואחר כך ה"אנחנו" הזה יהפוך ל"אחד", שבו אנחנו מתחילים להרגיש את הייחודיות של תכונת הטוב והאהבה שנקראת בורא.

מתוך התוכנית "שיחות על יום העצמאות", 2.4.2015