קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
העיקר בשבילנו עכשיו הוא ליצור בתוכנו גישה נכונה ללימוד. זאת משום שאין לנו כל כך מה ללמוד מהספרים. ללמוד אפשר רק את מה שאתה מרגיש בתוכך ויכול לחקור על ידי השׂכל שמופיע בך.
ובינתיים אנחנו מחכים, מצפים לכוח (סגולה) הנפלא של האור העליון, מתוך שמושכים אותו (את האור המקיף) על עצמנו. אנחנו נמצאים בהסתרה – בהסתר יחיד והסתר כפול – עד המחסום, עד היציאה להרגשת העולם העליון, וצריכים להביא את עצמנו ממצב של חוסר הכרה, להרגשה שהולכים דרך ההסתרה (שמשהו ניסתר מאיתנו), לגלוי (להרגשה) של הסתרה, שצריכה להביא אותנו לגילוי!
ההרגשה צריכה להיות, כאילו אנחנו בחשכה, ולא הרחק מאיתנו מישהו מתחבא, מציץ, עוקב אחרינו (דרך חריצים וחלונות, מציץ עלינו מן החלונות)…
וכאשר אנחנו מגיעים לגילוי, בהתחלה אנחנו נמצאים בשלב שנקרא "להשפיע על מנת להשפיע", תכונת הבינה, חפץ חסד. בשלב זה, בינתיים, אין שום חקירה, אני רק רוכש תכונה וכוח של השפעה. זה גילוי אחד. ואחר כך אני עובר ל"לקבל על מנת להשפיע", ושם אני כבר יכול לעסוק בחקירות. זה גילוי שני.
אם להשוות בין השלבים האלה, במובן של כיצד האדם גדל בשלבים האלה, אז בשלב של הסתר יחיד, שבו אנחנו נמצאים, אנחנו ממש ילדים. אחר כך אנחנו עולים למדרגה של "להשפיע על מנת להשפיע", מקבלים את תכונות הבינה, תכונות רוחניות – וזה כמו רכישת הידע והבנתו. לימוד – זה כבר גיל ההתבגרות, נעורים (בית ספר, אוניברסיטה). ואחר כך אני מקבל על מנת להשפיע, ואז אני כבר דומה למדען, שחוקר ומגלה את העולם, מבצע גילויים חדשים.
מכאן מתחיל המדע, כשאני עובד עם הרצון, מבצע פעולות אקטיביות: מקבל לתוכו למען ההשפעה ויכול לחקור אותו (מתוך ההידמות שלי אליו).
