חקר מבנה הזמן והשפעתו על ערכי היסוד של המדע

ידיעה חדשותית: "למרות שבתיאוריה נראה שאפשר לחלק את הזמן למרווחים קטנים אין סופיים, מרווח הזמן המינימלי בעל המשמעות הפיזיקלית שמקובל על ידי רוב המדענים הוא הזמן של פלאנק, שזו יחידת זמן ששווה בערך10-43 שניות.

המשמעות של הערך המוחלט הזה היא ששני אירועים לא יכולים להיות מופרדים על ידי יחידת זמן קטנה מזו.

הטענה כי הזמן הוא בדיד מעלה את המחשבה שתפיסת הזמן שלנו כמשהו זורם ברציפות היא רק אשליה. היקום הפיזי הוא ממש כמו סרט, שבו סדרה של תמונות בדידות המוצגות על מסך, יוצרות אשליה של תמונות נעות. לכן, אם ההשקפה הזו נלקחת ברצינות, אז המציאות הפיזית המבוססת על תנועה רציפה שאנו רואים בתודעה שלנו, הופכת לאשליה המיוצרת על ידי מבנה מתמטי בסיסי בדיד."

אני חושב שבדידות (מהמילה בדיד, דיסקרטי) של הכול נקבעת בזה, שביסודו של הטבע נמצא האור העליון, שמתחלק לכמות אין סופית של חלקים על ידי הרצון. למרות שהאור עצמו הוא רציף, נצחי ומושלם, הוא מורגש על ידי אדם בדיד שמשיג אותו, מפני שהרצון של האדם תופס הכול כדבר הדרגתי בגבולות של הרגישות שלו. אנחנו יכולים לדבר רק על איך אנו תופסים, ולא מה הן התופעות בפני עצמן שנמצאות מחוץ לתפיסה שלנו.