דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חמישה איסורים על השימוש באגו

חמישה איסורים על השימוש באגו

שאלה: אם חשוב לתקן את הכוונות ולא את המעשים, אז לא מובן כיצד אפשרי הדבר? כל מעשה אפשר לבצע בעזרת מאמץ, ואילו על הכוונות אין לנו שליטה.

תשובתי: אבל בזה כל מהות התיקון. דווקא זה מה שהתורה דורשת מאיתנו – לתקן את הלב. כל המצוות ניתנו רק כדי לטהר על ידן את הכוונה שלנו.

המעשים אינם שווים שום דבר ללא כוונה נכונה. כל המערכת הכללית של הטבע שנקראת "בורא", כל המנגנון האדיר הזה של הבריאה, לוקח בחשבון רק את הכוונות שלנו ולא את הרצונות.

שאלה: כיצד הצום שנהוג לקיים ביום כיפור קשור לזה?

תשובתי: הצום של יום כיפור מזכיר לנו, שצריך להפסיק את הקבלה האגואיסטית ולהתחיל להשפיע לזולת מעל לתועלת העצמית.

הרצון של האדם מורכב מחמש שכבות: כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות, לכן כסמל לצמצום של הרצונות האגואיסטיים הללו, ביום כיפור פועלים חמישה איסורים: איסור אכילה ושתייה, איסור רחיצה, איסור סיכה, איסור נעילת סנדל (נעלי עור), איסור תשמיש המיטה.

כך אנחנו מפסיקים לקבל, ואחר כך צריך עוד לעבור להשפעה. אבל כדי להתחיל להשפיע לזולת, תחילה צריך לצמצם לחלוטין את הרצונות והכוונות האגואיסטיים שלנו על הטבה עצמית ולהפסיק לגמרי לדאוג לעצמנו. זה אומר, להפסיק להשתמש בכל התחומים השחורים שהופיעו על צילומי הרנטגן של הלב שלי במשך "עשרת ימי תשובה" הקודמים ליום כיפור.

וזוהי המהות של יום כיפור. אני עדיין לא יכול לבצע פעולות בעל מנת להשפיע, ביום הזה אני רק מצמצם את האגו שלי כדי לא לקבל שום דבר לעצמי. וגם אם מותר לקבל, אז רק כדי להעביר דרכי ולתת הלאה לאחרים.

אבל זה כבר יקרה מאוחר יותר, ואילו ביום כיפור קיים צמצום מלא, חמישה איסורים. זהו סמל לכך, שהאדם לא משתמש אפילו ברצונות ההכרחיים ביותר שלו. בסופו של דבר אנחנו מגיעים לאותו הגילוי כמו יונה הנביא, בכך שמבררים מה הוא הדבר העיקרי בחייו של האדם.

למרות שיונה לא היה אדם רגיל, אלא נביא, אבל תראו אֵילו משימות קשות מציב לפנינו הבורא. תחילה יונה רצה לברוח מהמשימה שלו להשפיע לאחרים. אבל בסופו של דבר הוא נאלץ להמשיך ולבצע אותה, בכך שמסר את חכמת החיבור והאיחוד, השפעה ואהבה לכל העולם, שאותו גילמו תושבי העיר נינווה.

לכן ביום כיפור צריך לשכוח על עצמי ולכוון באופן מלא את עצמי לטובת האחרים: קודם כל לעָם שלך ואחר כך גם לכל העולם. וזהו ייעודו של עָם ישראל, כפי שהמקובלים מסבירים אותו.

בכך שאנו מסכימים לעבודה כזאת, אנחנו יוצאים מיום כיפור וכבר מתחילים לתקן את המעשים שלנו להשפעה, ואת זה מסמלים החגים שבאים לאחר יום כיפור.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 438, 30.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
בתוך מחזוריות חגיגית
הדרך למצב של "יום כיפור"
יום כיפור, יום של שמחה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest