חכמת הקבלה זו לא כת

שאלה: כיצד אתה מתייחס לכך שאחדים מכנים אתכם כת? היהדות מגישה לי איזה שהם דברים בשיטה אחת, ואילו אתה נותן לי אותם בצורה אחרת לגמרי. לכן נציגים של היהדות האורתודוקסית מאוד מתנגדים לך ולחכמת הקבלה.

תשובתי: ודאי, שאלה שלומדים את חכמת הקבלה נמצאים תחת תשומת לב נוקבת של היהדות המסורתית. כי לפני הגלות, היהדות לא הייתה קיימת, העם שלנו קיים את החוק העיקרי של "ואהבת לרעך כמוך". עכשיו אנחנו חייבים לחזור לזה. זה קצת מנוגד לדת, מפני שהיא שכחה שדווקא התנאי הזה מהווה את הבסיס והיסוד שלה, וכעת היא רק מתעסקת בחיצוניות ולא בערך הפנימי הזה.

לפני כ-3,500 שנה, בבבל העתיקה, אברהם מניח את היסוד של כל הדתות העולמיות, הוא גילה את המטרה של ההתפתחות האבולוציונית של האנושות, שהיא להביא את כולם להרמוניה עם הטבע הכללי שנקרא בורא, "א-להים", בגימטריה שווה למילה "הטבע". כשהוא גילה זאת, הוא כתב את הספר הראשון בחכמת הקבלה "ספר היצירה". בהתאם להשגתו של אברהם, הוא גילה שהבעיה של האנושות היא שאנחנו צריכים לשנות את הטבע האגואיסטי שלנו לטבע אלטרואיסטי, כלומר לקיים את התנאי "ואהבת לרעך כמוך".

אנחנו לא עם, במובן המקובל של המילה, אלא קבוצת אנשים שלפני 3,500 שנה התאחדו ביניהם לפי עיקרון אידיאולוגי. במשך 1,500 שנה, עד לשנת אפס לספירה, התקיימנו מעל לאגו שלנו, בתוך החוק "ואהבת לרעך כמוך". אחר כך נפלנו מהדרגה הזאת, מה שנקרא "חורבן בית המקדש" ו"יציאה לגלות", וכך במשך 2,000 השנים האחרונות אנחנו חיים בגלות.

בגלל כל הנפילה הזאת, החורבן, היציאה לגלות, הופיעה הדת. הדת טוענת, שאם תתחיל לבצע באופן מכאני את כל המצוות, אז תהיה בריא ומאושר ולאחר המוות תקבל את מקומך בגן עדן. תהליך זה נעשה, משום שהפנימיות הרוחנית עזבה, אז בואו לפחות נשמור על החיצוניות, על המצוות והחוקים, ללא המשמעות הפנימית שלהם, כדי שהעם לא יאבד לחלוטין.

עד למאה ה-16 חכמת הקבלה הייתה נסתרת בעולם, אבל במאה ה-16 המקובל הגדול האר"י שחי בצפת,  גילה אותה עבור כולנו. לאחר מכן, הבעל שם טוב, שהיה מקובל גדול אף הוא, החל להפיץ את חכמת הקבלה בחסידויות בכל רחבי אירופה המזרחית ורוסיה. מה שנכתב על ידי התלמידים שלו, זו לא סתם חסידות, אלא חכמת הקבלה האמיתית ביותר! וכך מזמנו של האר"י והלאה, חכמת הקבלה נולדה שוב מחדש בצורה של החוק "ואהבת לרעך כמוך", מפני שבעזרתו אנחנו מגיעים להידמות לטבע.

בהמשך, המקובל הגדול של המאה ה-20, בעל הסולם, הרב יהודה לייב הלוי אשלג, כתב פירוש לכתבי האר"י ולספר הזוהר, כך שפישט את השפה והפך אותה לנגישה עבורנו. אנחנו סבורים שהחוק "ואהבת לרעך כמוך", מהווה את התווך המרכזי של הקיום שלנו. בימינו חייבת להיות תחייה של החוק הזה, מפני שהעולם הגיע למשבר כללי. חכמת הקבלה אומרת שזה לא סתם משבר קטן שחולף, אלא זה מעבר לדרגת קיום חדשה.

כאן מצפה לנו שינוי צורה: או שנשיג את ההשתוות לטבע, כלומר נעשה מעצמנו חברה הומוגנית, כוללת, כלולה בהדדיות באמצעות חכמת הקבלה, שמסבירה לנו איך להפוך להיות עם אחד ולהביא את האנושות לאחדות (מה גם שאנחנו צריכים לעשות זאת מרצוננו, באופן הכרתי, בהבנה מלאה של כל המתרחש), או שכוח הטבע יחייב אותנו להגשים זאת, למרות שאנחנו הופכים יותר ויותר מנוגדים לו.

כאן מופיעה לפנינו בעיה גדולה, מפני שבעולם עולה גל של אנטישמיות, זוהי תופעה רצינית ביותר ולא זמנית שתיאלץ את העמים להרגיש כלפינו, כלפי עם ישראל, שנאה גדולה מאוד, שתביא את העולם לבעיות גדולות מאוד, עד למלחמת העולם הבאה. זאת הסיבה שאסור לנו להישאר רגועים ואדישים. צריך להסביר לאנשים ש"ואהבת לרעך כמוך", אלה לא סתם מילים יפות שעל ידן אנחנו מפצירים בילדים שלנו לא לריב, אלא זהו החוק הכללי של הטבע האינטגרלי, הגלובלי, שמקושר הדדית. ורק האנושות האגואיסטית שלנו, נמצאת בתוכו כגידול סרטני שאוכל את עצמו. לכן בהתאם להתפתחות הטבע אנחנו צריכים להביא את עצמנו להתאמה לחוק העיקרי הזה.