חוקי העולם העליון – בעולם שלנו

שאלה: למה היהודים לא התפתחו בגלות כמו האומות שבתוכן הם חיו, אלא היו "קפואים בהתפתחותם"?

תשובה: קבוצת המקובלים של אברהם התחילה את התפתחותה הרוחנית מהיציאה מבבל, התפתחות שהסתיימה בגמר התיקון שלה, בתקופת בית המקדש הראשון (בהשגת אור ה"חיה"). בהמשך הייתה נפילה הדרגתית עד לחורבן בית המקדש השני. אלא שגם בתקופת הגלות בני ישראל עדיין היו בחייהם הגשמיים תחת השפעת החוקים הרוחניים, ולכן מלכתחילה נמצאו ברמה רוחנית גבוהה יותר מכל האומות, שעדיין עברו התפתחות אגואיסטית (חברתית, מדעית וטכנולוגית).

מכאן מובן מדוע החוקים, היחסים וצורת ההתנהגות בעם ישראל לא השתנו במשך 2000 שנה, היהודים תמיד למדו כתיבה, תפילות ותלמוד (חוקים). זו פשוט תופעה. לכן גם אין הבדל בין יהודי בתקופת בית המקדש הראשון לבין האורתודוכסי של ימינו.

דווקא הקבלה היא שנתנה לאנושות את הכללים לבניין היחסים החברתיים – ביטול העבדות, שוויון, עזרה הדדית, חינוך וכו'. משך כל ההיסטוריה האדם לא יכול היה לבנות יחסים חברתיים נכונים מתוך רצון חופשי.

הלוואי והחוקים של העולם העליון יתקיימו בעולם שלנו, ונחייה בשוויון מלא, בערבות! בואו ננסה!

שיעורים על פי המאמר "הגלות והגאולה"

פוסטים קודמים בנושא: תפקיד ישראל