קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם יציאה "מחוץ לעצמך" אל האהבה כלפי הזולת, הוא חופש אמיתי או מדומה?
תשובתי: זהו דווקא החופש. מפני שכשאני עולה מעל לעצמי ויוצא אל האהבה אל הזולת, אני לא סתם מעביר את עצמי לתוך האחר, ובמקום האגו שלי משעבד אותי אדם אחר. לא. ביציאה מעצמי, אני יוצא לדרגת קיום הבאה ויחד עם זה מתנתק מעצמי. אני מפסיק לראות את העולם הזה באותה צורה שבה אני רואה אותו דרך חמשת החושים האגואיסטיים שלי, ואני מתחיל להסתכל עליו דרך חמישה חושים אלטרואיסטיים: כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות. אלה חושים אחרים לחלוטין.
אני מתחיל לראות את העולם שלנו כנצחי, אין סופי, מושלם, ואת עצמי גם כן באותה הצורה. ואותו החלקיק האגואיסטי שלי, שכל הזמן החזיק אותי ולא שיחרר אותי, הוא כבר לא יכול לאחוז בי: אני מתנתק ממנו ומתחיל את המעוף החופשי שלי. עכשיו איני מוגבל בכלום: לא במימוש האהבה שלי, לא במימוש הקשר ההדדי שלי, ולא בשום דבר אחר. אני נכנס למרחב חדש שאינו סגור ב"סיר" של העולם הזה, שם ה"אני" שלי נקבע על ידי הקשר עם כל השאר.
כל מה שנמצא מחוץ לי, זה הכול ה"אני" שלי, מפני שאני עובר למרחב אחר רק עם נקודה אחת, שבעיקרון היא זו שעוררה אותי. דווקא עם הנקודה הזאת, הודות לה הרגשתי את עצמי מתישהו בתוך "סיר", אני יוצא מהמרחב הסגור. כל השאר נשאר בתוך ה"סיר".
המשך יבוא…
מתוך תוכנית הטלוויזיה "הדור האחרון" מס' 8, 11.6.2015
