קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הנה קטע יפה על בחירה חופשית, פרי עטו של מקסים מטושבסקי, "בני ברוך" מוסקבה:
…אתה זוכר את צעדיך הראשונים בהשגת החינוך המוזיקאלי? אתה יושב על כיסא לא נוח, ללא משענת, והרגליים בקושי נוגעות ברצפה. לפניך קלידים לא ממושמעים, מעליהם דף עם תווים – כל מיני סימנים מוזרים וכתובות באיטלקית. לידך – מורה.
אתה משתדל בכל כוחך להבין את מה שמוצפן בתווים אלה, ויחד עם זה כמעט ושובר את פרקי האצבעות, בניסיון נואש להניחם על הקלידים הנכונים, ברצף נכון ובעוצמה נכונה…כל מה שאתה שומע זה קקופוניה. המורה לא מרוצה, ואתה בעצמך חושב שאתה מטומטם חסר כל כשרון.
אתה שונא את המלחין – את המעוות הזה, כיצד ניתן לכתוב דבר שכזה, ועוד לנגן אותו? כנראה שהיו לו חמש ידיים. אתה עצבני על המורה, על ההורים, על עצמך ועל הפסנתר המטופש. ומהחלון נוצצת השמש, ילדים משחקים כדורגל, צוחקים…לא! אני לעולם לא אצליח לנגן זאת. תנו לי ללכת!
חלפו הימים – האצבעות התרגלו לעמוד על הקלידים הנכונים, ואתה כבר מזהה חלקים מסוימים מהמנגינה, שאפילו נשמעים בהחלט לא רע.
חלפו שבועות – אתה כבר לא מסתכל בתווים, האצבעות רצות בעצמן על גבי הקלידים – אתה פתאום תופס את עצמך שאתה נהנה מהמוזיקה הנהדרת הרב קולית והרב שכבתית. אתה גאה בעצמך, וחולף בך ים של רגשות. אז, זה כנראה מה שהרגיש המלחין כאשר חיבר מנגינה נפלאה זו! והאם לבצע שינוי בנגינה ולהתמקד בקטע מסוים? מיד יש צלילים חדשים, רגשות חדשים!
המוזיקה הזו נפלאה ואין סופית! אתה מרגיש איחוד וחיבור עם המלחין, אתה מודה לו על כך שעזר לך להרגיש בתוכך התרגשות זו, אתה מודה למורה, שלא ויתר לך והכריח אותך להשיג את כל הידע והמיומנות הזו.
אתה חופשי ומאושר!
אבל במה מתבטא החופש? הרי אתה מנגן בהקפדה יתרה, לפי מה שכתב מישהו בתווים, לפי חוקים נוקשים של הרמוניה. עכשיו, אתה יכול להכניס חלקיק ממך בביצוע, בפרוש של היצירה, מבלי להרוס את השלמות ואת כוונת המלחין. אתה הופך לשותפו של המלחין!!! זה הפסנתר שלך, זו המוזיקה שלך, היא הולחנה במיוחד לכך, שדווקא אתה תנגן אותה! (מקסים מטושבסקי, בני ברוך מוסקבה).
ידיעות קודמות בנושא:
מאחורי הקלעים של ההצגה "חיים"
בובה על חוטים
ידיעות נוספות במדור: בחירה
מקסים ומרגש, מדהים איך אפשר להעביר עולם ומלואו ע"י סיפור מקסים כל כך
כל הכבוד
רחלי