חומות בית המקדש

שאלה: מדוע דווקא בי"ז בתמוז היה מצור על בית המקדש ונהרסו חומותיו?

תשובתי: ביום זה אכן התרחש הרס פיזי של בית המקדש, מפני שכל מה שמתרחש בעולם שלנו יורד ומשתלשל מהעולם העליון. תחילה זה מתממש כ״שדה כוח״ ולאחר מכן גם בעולם שלנו, הגשמי. ״בית המקדש״ נקרא ״עולם האצילות״, מקום שבו שורה הבורא. סביב עולם האצילות קיימת מה שנקרא ״פרסא״ (מחסום, חומה). ״מחוץ לחומה״ הזאת, ״מתחת״ לעולם האצילות, נמצאות כל יתר התכונות של העולם שלנו. תפקידה של ״החומה״ שנמצאת בין עולם האצילות (תכונות הבורא) והעולם שלנו (הרצונות והתכונות שלנו), הוא לאפשר מעבר לעולם האצילות, לתוך בית המקדש, רק למי שראויים להיות בדרגה הזאת. היא כביכול ״מסננת״ את התכונות, כך שהיא ״עוצרת״ את אלה שלא ראויים ו״זורקת״ אותם חזרה לאחור.

הריסת חומות בית המקדש מסמלת שעולם האצילות "רכש" את אותן התכונות שיש גם לעולם שלנו, שנמצא מחוץ לחומות שלו. כתוצאה מההריסה התרחש ערבוב של כל התכונות של עולם האצילות ושל העולם התחתון שלנו. לאחר מכן, נוצרת הכרה הדרגתית שתכונות עולם האצילות הן בכל זאת אחרות ומתחיל בירור וליקוט של תכונות עולם האצילות מתוך ״הערמה״ הכללית של התכונות המעורבבות.

עלינו לעבור את המצב הזה ו״לבנות״ את ״בית המקדש השלישי״ מהתכונות הנכונות, אז לא יהיה עוד צורך בחומה עבורו, מפני שכולם ״ישכנו״ בתוך בית המקדש. על כך נאמר, "ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים". ״אצילות״ (מהמושג ״אצלו״) זו תכונת הבורא, שאליה ״יעלו״ כולם ללא יוצא מהכלל. כל העולם ירכוש את התכונות הללו, ואז לא יהיו שום הגבלות על שום דבר. אם נתאר לעצמנו את בית המקדש ההרוס בצורה של חלקיקים מברזל, ואת עולם האצילות כמגנט, אז אותם החלקיקים שהתכונות שלהם מתאימות למגנט, יתחילו להימשך אליו ולעלות למעלה, מהקלים ביותר עד לכבדים ביותר ועל כך נאמר, "וכולם יידעו אותי למקטנם ועד גדלם".

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 11.7.2016