קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
חזרנו מישראל מהקונגרס שנגמר. אני לומדת קבלה כבר הרבה זמן. הייתי בקונגרסים בערים ובמדינות שונות. אבל תמיד לבד. חלמתי שבעלי יבוא איתי, אבל זה אף פעם לא קרה. הפעם, הוא הסכים. קשה לתאר את הפחדים שלי, את התקוות ואת החששות מהנסיעה המשותפת הזאת. בסופו של דבר מה שקרה, היה לא פחות מהגשמת חלום!
אנחנו תמיד חשבנו שאנחנו אוהבים אחד את השני, אך האטמוספרה בקונגרס כל כך שינתה ושיפרה את רגשותינו, שפתאום הבנו שמה שהרגשנו עד כה היה רק פרודיה עלובה על אהבה..
התחושה המדהימה הזו של חיבור בין כולם נכנסה גם ליחסים שלנו. החל מהיום הראשון של הקונגרס התחושה הזו צמחה וגדלה במהירות ובכוח לא מתקבלים על הדעת, וברגע מסוים בעלי הפסיק פתאום להתקיים, אני הפסקתי להתקיים ונוצר משהו חדש – "אנחנו".
הוא התחיל לדבר ואני בדיוק חשבתי על אותו דבר, ולהפך. אני כל כך רוצה שזה לא יעלם, שרק יתחזק פי אלפי פעמים..
אני רוצה גם שכל אחד בעולם, יוכל להרגיש את תחושת האהבה, החום, השמחה והאיחוד כשאתה שוכח את עצמך משום שאתה לגמרי בטוח שהאנשים מסביבך מרגישים את אותה האהבה ואת אותו החום..
פוסטים קודמים בנושא: קונגרס
מדהים. מרגש.