קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הרצאה פומבית לקהל הרחב נערכה בנושא "חוגגים ערבות הדדית לאור חנוכה".
ההרצאה נערכת מדי יום שלישי בשעה 19:00 ומשודרת בשידור ישיר בערוץ הטלוויזיה שלנו, ערוץ "קבלה לעם", ערוץ 66 ב-HOT וב-YES, וכמו כן באתר האינטרנט שלנו "קבלה לעם" ומתורגמת סימולטאנית לשפות אנגלית, רוסית, ספרדית, איטלקית, צרפתית, גרמנית, טורקית.
צפה/האזן להרצאה:
לצפייה בהרצאה
להלן קטעי המקור שעליהם התבססה ההרצאה:
חוויה ושמה קבלה – מודיעין – 20.12.11
חוגגים ערבות הדדית לאור חנוכה
- חנוכה היא חניה
- חנוכה ופורים
- יוונים וחשמונאים
- "יוונים נקבצו עלי…וטמאו כל השמנים"
- נר, שמן ופתילה • נס חנוכה
קטעים נבחרים מן המקורות:
חנוכה היא חניה
1. "מהי חנוכה? ופירש, שהכוונה היא ש"חנו-כה". זאת אומרת, כ"ה בכסלו לא הייתה גמר המלחמה, אלא הייתה רק חניה בלבד. שעניין החנוכה אינו עוד שלימות המטרה, אלא זוהי רק בחינת תיקון הבריאה, שבזה נתקנו הכלים דהשפעה, שפירושו הוא, מעשים של השפעה".
כתבי הרב"ש, כרך א', מאמר "בענין נר חנוכה"
חנוכה ופורים
2. "הנס של חנוכה היה רק בבחינת היצר הטוב. לכן נקרא זה רק "חניה", משום שעוד לא נשלמו העבודה, היינו שיש עוד לתקן את היצר הרע, שנקרא בחינת גוף. וזה היה רק נס של פורים".
כתבי הרב"ש, כרך ג', מאמר "מאי חנוכה"
3. "נרות חנוכה, "אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד". כי עניין שימוש הוא עם כלי קבלה, וכאן היה הנס ששימשו לבורא על כלים דהשפעה. וזה הבדל בין חנוכה לפורים, שנס של חנוכה הוא על כלים דהשפעה, מה שאין כן בפורים היה הנס על כלים דקבלה. לכן שם נוהג משתה ושמחה, מה שאין כן בחנוכה הוא רק לראותם בלבד ולא להשתמש".
כתבי הרב"ש, כרך ג', מאמר "ענין חנוכה"
יוונים וחשמונאים
4. "הגלות הייתה רק על רוחניות, שהיוונים רצו לשלוט על עם ישראל עם הפילוסופיה שלהם".
כתבי הרב"ש, כרך ב', אגרת ס"ח
5. "יוונים" – היינו פילוסופיה, שרוצה להבין כל דבר בשכל החיצוני. "אזי בימי החשמנים" – דווקא בזמן שיש חשמנים, היינו עובדי ה', רואים שיש שליטת היוונים".
כתבי הרב"ש, כרך ג', מאמר "מאי חנוכה"
"יוונים נקבצו עלי… וטמאו כל השמנים"
6. ""יוונים נקבצו עלי אזי בימי חשמנים". יוונים הם הקליפה נגד הקדושה. הקדושה היא בחינת אמונה למעלה מהדעת, והיוונים הולכים דווקא בתוך הדעת. ובאים היוונים דווקא בימי חשמונאים, היינו דווקא בזמן שהאדם רוצה ללכת בדרך הקדושה".
כתבי הרב"ש, כרך ג', מאמר "יוונים נקבצו עלי"
7. ""ופרצו חומת מגדלי", היינו החומה שהוא סביב המגדל מלא כל טוב, שעל ידי זה זוכים להשיג להשגחה גלויה, שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם במידת טוב ומטיב".
כתבי הרב"ש, כרך ב', אגרת מ"ג
8. ""וטמאו כל השמנים", היינו שכל הבהירות והחיות… נסתמו מהם, שטומאה הוא מלשון טמטום וסתום, עד שנעשה נס… וזכו שוב לאור הגלוי הנקרא אור הפנים".
כתבי הרב"ש, כרך ב', אגרת מ"ג
נר, שמן ופתילה
9. "נר חנוכה, מרמז על נס רוחני – שעם ישראל יצאו לחרות משליטתם של היוונים".
כתבי הרב"ש, כרך א', מאמר "בעניין נר חנוכה"
10. "אי אפשר שהנרות יאירו, עד שיהיו בהם ג' תנאים: א. נר שהיא הכלי שנותנים בה השמן. ב. השמן. ג. הפתילה. ובזמן ששלשת הדברים הללו מכונסים יחד, אז יש מציאות ליהנות מאורם".
כתבי הרב"ש, כרך ב', אגרת מ"ג
11. "לאחר שנשרף השמן והפתילה אין כבר מה להאיר, ונעשה חושך. כמו כן לאחר שנגמר היגיעה והבהירות, אין לו כבר אור ונעשה שוב חושך אצלו. ואם רוצה להשיג עוד אור, הוא מוכרח להשתדל להמציא עוד יגיעה, הנקרא פתילה, ועוד בהירות הנקרא שמן, משום שאין לאור במה לחול ולהיתפס".
כתבי הרב"ש, כרך ב', אגרת מ"ג
נס חנוכה
12. "מהו נס? כל דבר שהוא בטבע אינו נקרא נס אלא מה שהוא למעלה מהטבע זה נקרא נס. וענין טבע הוא מה שהאדם יכול לעשות בעצמו, שזה נקרא בדרך הטבע, מה שאם כן אם אין בידי אדם לעשותו זה כבר נקרא למעלה מהטבע".
כתבי הרב"ש, כרך ב', אגרת ס"ח
13. "חנוכה היה נס רוחני, וברוחניות צריכים לשאול מה, אחרת לא מרגישים את הנס, לכן אמרו "מאי חנוכה", בכדי שכל אחד ישאל את עניין הנס של רוחניות. היינו, בכדי שידע מקודם את עניין גלות רוחנית, ואחר כך יכול לזכות לגאולה הרוחנית. ומשום זה צריכים לפרסם זאת ברבים, כדי לתת התעניינות לכל אחד ואחד, אחרת אין מרגישים לא את הגלות ולא את הגאולה. כי עניין גלות הוא עניין של הרגשה".
כתבי הרב"ש, כרך ב', אגרת ס"ח
הרצאות קודמות:
חוויה ושמה קבלה – הרצאה בבית קבלה לעם, 13.12.11
חוויה ושמה קבלה – הרצאה בבית קבלה לעם, 29.11.11
חוויה ושמה קבלה – הרצאה בחולון, 23.11.11
