קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
יעקב, יחד עם בניו, נכנס אחר כך למצרים ושם נפטר. מפני שמתעוררת ממצרים לא הנקודה הראשונית, אלא מהנקודה הזאת מתעוררת כבר מערכת שלמה. הם מתחילים לבנות אותה דווקא במצרים, כלומר מתוך מצב מפורד ונוראי, פי כמה וכמה יותר גרוע מאשר בבבל.
למעשה, זו אותה בבל, רק בפירוד עוד יותר גדול. ובמקום נמרוד, בא פרעה, ובמקום אברהם, בא משה. ההיסטוריה חוזרת, אבל כבר בסיבוב אחר. כך מתחיל התיקון ברמה חדשה של האגו העצום שגדל, שנקרא עכשיו "מצרים".
שאלה: ובסופו של דבר, במקום משפחה, שבט, הוא הופך לעָם?
תשובתי: כן. העוצמה הזאת כבר נקראת "עָם", על אף שזו נשמה אחת. תמיד הכוונה היא לנשמה אחת. אין בעולם שום דבר חוץ מנשמה אחת, רצון אחד, שהתגלה בבבל כמפורד, שבור לשני חלקים עיקריים:
– אחד מהם, זה אלה שנצמדו לאברהם ורוצים לאסוף את הרצון שלהם יחדיו.
– החלק השני של הרצון הזה, המפורד, התפזר בכל רחבי העולם, ולא רוצה בינתיים להתאסף לאחד שלם.
חלק מהרצון שהלך עם אברהם התחבר בהדרגה בדרגה הראשונה, אחר כך בדרגה השנייה והשלישית: אברהם, יצחק ויעקב. אחר כך התווסף אליו אגו עוד יותר גדול: מצרים עם פרעה, כלומר עם מי ששולט בתוך בני האדם. והאגו הזה, שקורע אותם מבפנים – הם גם כן התגברו עליו. תתאר לעצמך: אני ואתה מרגישים פתאום ריחוק הדדי ומכנים אותו בשם "מצרים". ריחוק עוד יותר גדול, יותר מוחשי והדדי, את המקור שלו אנחנו מכנים בשם "פרעה". כל אלה הם שמות של שכבות חדשות של האגו.
ובאופן כזה, בזה שמתגברים ביניהם על דרגות הדחייה הללו, מצרים ופרעה, על אף כל מכות מצרים שהם חוו, הקבוצה הזאת ביציאתה ממצרים הפכה לעָם חזק. בכך שספגה את האגו והפכה אותו לקשר הדדי, האנשים האלה הפכו להיות מוכנים לקבל את שיטת התיקון של האגו, שנקראת "תורה".
כאן מדובר על מצב חדש של חיבור, לא כמו בזמנים של אברהם, יצחק, יעקב, ואפילו משה, אלא על כזה איחוד שכבר ייקרא "עָם". אבל, אפשר להשיג את זה אם אתה כבר לא משתמש פשוט בכוח המחבר של הטבע, בהשתוקקות ההדדית מעל עצמנו, אלא בעצמך דולה אותה מתוך הטבע ומשיג את זה במודע.
זה ההבדל בין כל השלבים הקודמים מבבל עד הר סיני והתיקונים מהר סיני והלאה: מעתה כבר מושג הכוח שמאחד ומחבר אותם. הם כבר לא סתם משתוקקים זה לזה, מתאספים זה עם זה יחד. הם מגיעים לאותה המדרגה, כאשר מתחילה השגה הכרתית של הכוח המאחד, או הבורא.
שאלה: אבל האם עד אז הם לא התקדמו לפי העיקרון של "ואהבת לרעך כמוך"?
תשובתי: אבל הם לא השיגו את הבורא. רק בודדים, מנהיגים כמו אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, השיגו אותו בפועל, כביכול דיברו איתו. ושאר העָם, לא. ולכן משה אמר לכל שאר העָם את מה שהבורא מעביר להם. ואילו השגה ברורה וגלויה לא הייתה אז בחברה.
אבל עכשיו הם פסעו יחד למדרגה שבה כולם מתחילים להשיג את הבורא. כבר ביציאתם ממצרים היו לפניהם "סימנים", ולאט לאט הבורא החל בצורה מסוימת להתגלות ביניהם: דיבר מתוך "אוהל המועד", הלך לפניהם, וכולי. באופן כללי, העָם התחיל בהדרגה להרגיש, כביכול, "לראות ניסים", אבל בעיקרון, זוהי התגלות הדרגתית של הבורא.
ההמשך יבוא…
מתוך התוכנית "בבל אתמול והיום", 27.08.2014
ידיעות קודמות בנושא:
חברה מושלמת של אברהם, חלק 4
חברה מושלמת של אברהם, חלק 3
חברה מושלמת של אברהם, חלק 2
