זמן זה מצב

שאלה: אם העולם שלנו נמצא בשליטת מערכת עולמות של טומאה, האם יכולה להיות ברמת העולם שלנו הרמוניה בין שני הקווים, בין האגו הטמא לאהבה/השפעה?

תשובתי: לא, זה לא יכול להיות, מפני שבעולם שלנו אין בכלל מצב רוחני. העולם שלנו קיים בתוך אגואיזם רדוד, כדי לחייב אותנו להתעלות מעליו ולהתחיל לגלות גם את המערכת האגואיסטית של כוחות הטומאה וגם את המערכת האלטרואיסטית של הכוחות טהורים, ולקשור אותן יחד.

בעולם שלנו אנחנו קיימים דווקא כדי שבתוכנו יתחלף לסירוגין מושג הזמן. למעשה זה לא זמן, אלא מצב, כמו שאומרים: "רגע תעצור, אתה נפלא!" כלומר אפשר לעצור את הזמן, אפשר לדלג מעליו ולטייל בזמן.

בכל אדם רגיל בעולם שלנו המצב הזה מקובע באופן מדויק, כדי שבכל שנייה, בכל רגע הזמן יעביר עליו תחושות מסוימות.

אז משני הקווים ימין ושמאל, ממערכת ימין ושמאל הוא סופג לתוכו התרשמויות, שבכל רגע מצטברות בתוכו. כך קיים כל אדם, אפילו מבלי להרגיש לאן הוא מתחבר, אבל כל הזמן מחליפים את החיבור שלו. ובהדרגה במהלך החיים, ויכול להיות, במהלך כמה תקופות חיים, הוא מגיע למצב שבו הוא חייב לפתור את ה"סכסוך" הזה, ואז הוא מתחיל להתעניין בחכמת הקבלה באופן אינטנסיבי, מפני שהמערכת הזאת יוצרת בתוכו קו אמצעי. במקרה כזה הוא מצדיק גם את קו ימין, גם את קו שמאל וגם את המצב של הזמן.

מפני שהרגשת הזמן מהווה את היסוד להרגשת הדיכאון שלנו, אם לא היה זמן, אז גם לא היה דיכאון, מפני שהזמן מראה לנו את חוסר ההיגיון של הימצאות בשניות שונות. הדבר נובע מהמערכת העליונה, מתוך "זעיר אנפין" שמורכב משש ספירות, לכן השעה מחולקת ל – 60 דקות, ודקה, ל – 60 שניות.

מעניין, שחישוב כזה לא קיים בשום מקום אחר. הוא נובע דווקא מהכרה פנימית של מצב רוחני עצמי. בדיוק כפי שחודשים (ירחים)נקבעים לפי הירח ושנה לפי השמש, כך גם המצבים של הזמן נמדדים לפי שניות, שבעיקרון לא שייכות לשום דבר.

ששת הימים בשבוע גם כן נובעים מחישוב הזה, ואילו היום השביעי, שבת, הוא כבר מצב מושלם שבו אין זמן. באופן כזה, כל זה נובע מ"זעיר אנפין" ולכן מתחלק לשישה חלקים, ואחר כך גם ל – 12 בהתאמה לשני הקווים: ימין ושמאל.

מתוך שיעור וירטואלי, 17.12.2017