זה סוף העולם כאשר אין אינטרנט

שאלה: מה זה "פרסומת טובה"? איך באופן מעשי מתבטאת האומנות שלה? איזה רגש היא צריכה לעורר כדי שהחברה תתקדם רחוק יותר מאותה הרמה שבה היא נמצאת עתה?

תשובתי: צריך להפוך את הפרסומת, ובכללות את אמצעי התקשורת, למנוע שמוביל לקשר בין כולם. בהתאם לשם שלהם, "אמצעי תקשורת", הם צריכים להיות במרכזה של החברה, בכך שיוצרים קשר בינינו. האנושות מסוגלת לקבל בהם סיפוק, מילוי, אושר.

תראו מה קורה היום בזמן תקלה קטנה של רשת הקשר. אנשים ממש מזועזעים! הם הבינו מה זה אומר להיות מנותקים. חוסר מידע נראה לנו כאסון, ואנחנו לא יודעים איך לחיות. בעבר זה לא היה.

בינתיים אנחנו מקושרים באופן מלאכותי, ללא רגשות. זה עדיין לא קשר בין בני אדם, אלא רק העברה של מידע מקוצר, גשמי ופרימיטיבי. אבל ברור שהצורך ביחסים חדשים כבר החריף אצלנו.

אם התקשורת הסלולרית, האינטרנט, הרשתות החברתיות יעזרו לנו להרגיש תענוג מחיבור, אז זה יאיץ את ההתפתחות של אמצעי התקשורת עצמם. מהאמצעים האלה אנחנו ככל הנראה נעבור לבניית מערכת עולמית מיוחדת, שבה כולם יוכלו להתקשר כביכול בעולם המדומה.

אבל העולם הזה אינו מדומה, אלא וירטואלי, עולם שבו אנחנו מנותקים מהגופים שלנו וחיים במוח ולב משותפים חדשים. וזו לא אוטופיה. עם רצון גדול, התהליך הזה עשוי לקחת בסך הכול כמה שנים.

מדובר על מדרגה חדשה מאוד רצינית. בתקשורת ללא גבולות, רגשית, אמוציונלית, אנשים יציבו את עצמם למעלה מהחיים הפיזיים. כאן כבר לא מדאיגים אותם הסמים, הטרור, תרופות ההרגעה, הם לא שקועים בדיכאון, לא מסתגרים בחדר נפרד. הם אפילו לא מרגישים את עצמם יחד, מפני שהמושג "יחד" נעלם ונשאר המושג "אחד", ואחד זה לא סכום של פרטים נפרדים.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 140, 10.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מפרסומת, לערכים אמיתיים
האינטרנט כאמצעי להשגת המטרה
פנים חדשות לפייסבוק