זה לא מתקבל על הדעת. אז איך אפשר לרצות את זה?

בעל הסולם, "אהבת ה' ואהבת הבריות": "כתוב: כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו, ומפרשים שם: "פעמים אין לו אלא כר אחת… צריך למסור לעבדו".

"ואהבת לרעך כמוך" – זהו התנאי השני שיעמוד בפנינו לאחר שנלמד לא לעשות לאחרים את מה ששנוא עלינו. לתנאי הזה יש דרישות גבוהות במיוחד.

בשלב של "ואהבת לרעך כמוך", כבר לא מספיק לא לבקר את החבר ולא להחשיב אותו כנמוך ביחס אליך, אלא צריך להעלות אותו מעליך, שהוא יהפוך עבורך לדבר החשוב ביותר בכל העולם. מעכשיו אני קודם כל דואג לו, בדומה לאם שמתמסרת בצורה טבעית לילד שלה ומוותרת על עצמה כדי לספק לו את כל הנחוץ. כך גם אנחנו צריכים להתייחס לכל אחד.

ודאי שאיננו מסוגלים אפילו לחשוב על דבר כזה. התנאי הזה כל כך שנוא עלינו ודוחה אותנו, שאפילו איננו יכולים לתאר לעצמנו כיצד נגיע לקיים אותו.

אך בעולם קיים האור המחזיר למוטב. הוא פועל בקצב שלו, לפי תוכנית הבריאה, והוא מקרב אותנו לכך שנקבל את התנאי הזה. בין אם נרצה בכך ובין אם לא, בסופו של דבר נצטרך לקיים אותו – או מרצוננו או תחת לחץ הייסורים. כך או אחרת, מדובר על חוק הטבע שמביא היום את כולנו לשלב הראשון של הדרך הרוחנית, לעיקרון: "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך".

אנחנו צריכים להרגיש שכולנו נמצאים יחד בתוך אותה המערכת, אנחנו קשורים זה לזה בקשר הדדי, מבינים זה את זה, תלויים זה בזה. המערכת האינטגרלית קושרת בינינו מכל הכיוונים ובכל המובנים. אנחנו עוד נגלה שכל רצון וכל מחשבה של האדם קשורים לכל שאר הנשמות.

ודאי שאיננו מסוגלים לקיים את התנאי הזה. ודאי שאיננו רוצים בכך. ודאי שבאופן אינסטינקטיבי אנחנו דוחים את זה ומתעלמים מזה. אני עד כדי כך לא מסכים עם התנאי הזה, שאני מייד שוכח ממנו. אז מה עושים?

צריך לבצע תרגילים בקבוצה, שבזכותם אני בכל זאת ארצה את זה. אף אחד לא אומר לי שאני צריך לקיים את התנאי שאוסר עליי לעשות לזולת את מה ששנוא עליי. אני לא אוכל לבצע אותו נגד רצוני, ועל אחת כמה וכמה שלא אוכל לאהוב את הזולת כמו את עצמי. אי אפשר לחייב אותי לזה, כי הרי אין לי שליטה על הלב שלי. אך אני מסוגל לבצע פעולות שישנו את הלב שלי.

מתעוררות כאן שאלות: כיצד אני ארצה דבר כזה? בשביל מה אני צריך את זה? וכאן טמונה נקודת הבחירה: אני יכול להזמין את המאור המחזיר למוטב בטוב או ברע. אחד מן השניים. בסופו של דבר אני ארצה שהוא יבוא, אך מה יגרום לי לרצות את זה?

אני יכול לבנות את הסביבה שתגרום לי התפעלות מגדלות וחשיבות המטרה, ותכוון אותי להשפעה ולאהבה הדדית. תחת השפעת החברים אני ארצה אפילו את מה שלא חשוב לי עכשיו – ואז יבוא האור.

ובמקרה ההפוך, אנחנו נרגיש את חוסר היגיעה מצידנו כייסורים – עד למלחמות עולם, עד שבסופו של דבר אנחנו בכל זאת נצטרך לבקש את המאור המחזיר למוטב, לבקש את התיקונים, לבקש את היחסים הטובים בין בני האדם.

לדוגמא, היום מדינת ישראל נמצאת תחת איום על קיומה, והמצב השלילי הזה אמור לעורר אותנו לתיקונים. רוצה להיפטר מהאיומים? – בבקשה. תזמין את המאור המחזיר למוטב והוא יעשה את הכול בשבילך. שום דבר לא יעזור לך מלבד זה. הרי "גיבור לא יינצל ברוב חיל".

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "אהבת ה' ואהבת הבריות", 30.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מי זה "חברך"?
החיבור הוא ההצלה
ליצור את העולם החדש