ויש גם חוש שישי, חוש חוץ-גופי

המקובלים גילו שיש כוח גדול שמקיף את כל המציאות, שאותו מכנים "אלוקים" או "הטבע". כוח זה מכיל בתוכו כוחות פרטיים. כל הכוחות האלה מסודרים כרשת כוחות במבנה שנקרא "העולמות העליונים" ומכוּונים אל "העולם הזה". בעולם הזה יש שכבות של הטבע, דומם, צומח, חי ואדם. האדם הוא הפנימי ביותר ונמצא במרכז, כמטרה של כל הטבע.
האדם נברא אחרון משום שאליו מכוּון הכול. כלומר, כל הטבע, היקום, כדור הארץ, האקולוגיה – הכול מכוון אל האדם, ומכל שכן העולמות העליונים (עולם אין סוף, אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ועשייה).
האדם הוא מרכז הבריאה, ונברא עם הכנה לפיתוח חוש מיוחד שנועד לגלות בחזרה את כל המציאות, מה שאין לדומם, לצומח או לחי. החוש הזה נקרא "החוש השישי". אם בחמשת החושים הרגילים והמוכרים לנו אנו מרגישים את העולם הזה, הרי שהחוש השישי מיועד לגלות בפנינו את העולמות העליונים. חמשת החושים מצויים בגופנו ואילו החוש השישי הוא חוש חוץ-גופי, שנקרא גם "נשמה".

איך מפתחים את החוש השישי, את הנשמה? התהליך מתחיל מהתעוררות שאלות קיומיות באדם כגון "לַמה אני חי?", "בשביל מה אני חי?", "מאיפה החיים שלי?" – שאלות אלה באות מתוך חיסרון להרגיש מה שנמצא מחוץ לעולם הזה. זוהי תחילת החוש השישי. כאן מגיעה לעזרתנו חכמת הקבלה שמיועדת לפתח את החוש הזה.
בתחילה החוש השישי הוא כנקודה בלבד, אחר כך אנו פותחים אותו למעין "כלי", שבתוכו מקבלים מה שיש בעולמות העליונים. כשהנקודה גדלה היא הופכת לכלי גדול שנקרא "עשר ספירות", ובו מתקבל האור – הרגשת העולמות העליונים.
כשאדם כבר מתחיל להרגיש בחוש הזה מציאות חדשה, מערכות וכוחות המפעילים את עולמנו, הקבלה גם עוזרת לו להבין מה הוא מרגיש, מאיפה זה בא, ואיך הוא יכול להמשיך לפתח את ההרגשה הזו ולהתקדם הלאה.

על החוש השישי שנמצא במרכז כל העולמות

(מתוך הרצאה בבית קבלה לעם מה- 11.3.08 על מאמר "תורת הקבלה ומהותה" של בעל הסולם, מדקה 10:43-15:10. לצפייה בהרצאה המלאה).