התקרבות לבורא

"והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא" (בהעלותך, ט', י"ג).

אם האדם מרגיש שהוא טהור ואין בו אגו שניתן לתיקון, זה אומר שכל השנה הוא לא עבד על עצמו, ואין לו מה להביא בתור קורבן. קורבן נובע מהמילה "קרוב", להתקרב, לעמוד במדרגה יותר עליונה. לכן פרשת השבוע הזאת נקראת "בהעלותך". כך שמי שלא גילה ולא חשף בתוכו שום דבר ואין לו עכשיו מה לתקן, כי הוא מחשיב את עצמו למושלם, אינו יכול לעלות במדרגות העלייה. לאדם כזה אין מה ללכת קדימה. ומי שבאופן שיטתי "מנקה את האורוות שלו" ורואה מה הוא יכול לתקן ומה לא, ואת מה שמסוגל לתקן הוא מביא אל המנורה, לתיקון, אז הוא מתקרב לבורא.

הערה: בעולם שלנו קוראים לאדם קדוש, אם סבורים שהוא אידיאלי ואין לו מה לתקן…

תשובתי: לא! קדוש הוא מי שכל הזמן מוצא בתוכו "נבלה" וכל הזמן מגלה וחושף בתוכו סיבות יותר ויותר גדולות לתיקון, ומממש אותו. הוא תמיד פעיל (דינאמי) ואין לזה סוף.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 4.2.2015