התסיסה התוססת

שאלה: האדם המודרני באמת מוצא לעצמו מפלט בין קירות הדירה שלו. אפילו האינפורמציה שהוא צורך היא חסרת פנים: סדרות עליזות למיניהן וכדומה. לכן לא ברור כיצד אותו הקשר ההדדי הכללי ישפיע על האדם. אם אני מסתגר בדירה שלי, איך יגיעו אליי כל הדאגות האלה שעליהן אתה מדבר?

תשובתי: הם יגיעו אליך דרך המצבים הלא נעימים שתחוש. אם הכול היה ממשיך כמו קודם, לא היה קורה שום דבר נורא. נעלת את עצמך בתוך איזושהי קונכייה ובה אתה מתקיים. זהו המצב הנוח שלך. אתה לא רוצה לשנות אותו: לא רוצה להתחתן, לא רוצה להתרבות, לא רוצה שיהיו לך יחסים הדוקים עם החברים, כי פעמים רבות אתה מרגיש שהקשרים האלה הם די מאולצים. ההורים בכלל "יושבים לך על הראש": אני חייב להתקשר אליהם, שלא לדבר על לבקר אותם, וכן הלאה.

אם כך כל זה היה ממשיך, לא היה יכול להיות דבר טוב יותר: נולדתי, התנתקתי מההורים, יצרתי לעצמי איזשהו קן שבו אני חי, וזהו. בו אני קיים.

אבל העניין הוא, שמטרת הטבע היא להביא אותנו לאיזון איתו, כלומר להפוך אותנו לאינטגרליים, קשורים זה לזה לחלוטין, כאלמנטים של מערכת אנלוגית אחת. כל החלקים של אותה המערכת תלויים זה בזה, ואם מתרחשת איזושהי התפרצות שפוגעת באלמנט מסוים, היא עוברת לכל המערכת. גם היא מגיעה לאיזשהו מצב לא רגוע, ולאחר מכן מתאזנת בהדרגה על פי החוקים שלה, ושוב נעצרת וקופאת על שמריה.

ובכל מצב מהמצבים האלה – איזון או חוסר איזון – כל האלמנטים משפיעים זה על זה. זהו קשר הדדי מוחלט! ואת הקשר ההדדי הזה האדם מרגיש, במיוחד כשהוא לא במצב סטאטי.

במצב הסטאטי הכול נרגע. וכאשר כל הקשרים זהים שווים זה לזה, אז אני נמצא במרכז, כמו עכביש באמצע הרשת, ומרגיש שאני באיזון. אני חייב להתקיים במסגרות האלה, אך מכיוון שהן מאוזנות מכל הכיוונים ואני נמצא במרכז –אינני מרגיש את הלחץ שלהן. וכך מרגיש כל אחד.

אבל המערכת הזאת היא חיה, היא טבעית. הטבע כל הזמן מוביל אותנו למצב מסוים שהוגדר כמטרת ההתפתחות שלו. לכן אנחנו נרגיש כל הזמן כאלה תסיסות, סטיות, חוסר איזון, הפרת ההומיאוסטאזיס. ודווקא בגלל זה, יהיה לנו רע מאוד.

מתוך שיחה על החינוך האינטגרלי, 11.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אל תפריעו לי בצינוק הנוח שלי!
הערובה לבריאות האדם, המשפחה והחברה
כולם זקוקים לחינוך אינטגרלי