קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בעבר, כל "הכלי העולמי" השקיע מאמצים רבים בעבודה קבוצתית: עבודה ב"עשיריות" גם אחרי השיעור. אחר כך היה שינוי חד לכיוון של הפצת החינוך האינטגרלי ואנחנו נאלצנו לעזוב את העבודה הקבוצתית ולעבור להפצה. האם היינו צריכים לעזוב אותה?
תשובה: ומה אתם מפיצים?
הערה: אנחנו מפיצים את החיבור שלנו.
תשובה: כלומר, החיבור נשאר? אתם מתאספים כדי להתחבר למקור כוח מסוים, לקבל ממנו אנרגיה ואחר כך ללכת ולהפיץ את הניצוץ הזה בעולם? או שאין לכם הרגשה כזאת?
אז מה יש מזה שאתם מגיעים לאנשים, מושיבים אותם ב"עשיריות", שואלים שאלות וכן הלאה? כל זה שטויות! האם אתם מעבירים להם בזה את הניצוץ הפנימי? וזה תלוי אם קיבלתם אותו ממרכז הקבוצה. מרכז הקבוצה – זה המרכז הרוחני, "כדור הפטל" שלנו.
שאלה: אבל העניין הוא, שקודם היה איזה מתח מסוים. האם אנחנו ויתרנו עליו עכשיו?
תשובה: זה עניין גם שלכם! תבדקו, אחרת אין לכם מה להפיץ! מה אתם אז מפיצים? פשוט באים ומקשקשים, הופכים את הכול לאימון פסיכולוגי?
אתם מביאים לאנשים את האור שאתם בעצמכם קיבלתם, הרגשתם במרכז הקבוצה. אם אין לכם את זה, אסור לכם לצאת לסדנאות, להפצה! מה תעבירו להם? סדנאות, שיחות, דיונים – כל זה עטיפה חיצונית. העיקר הוא, שבזה אתם מביאים להם את האור הפנימי ישר מהבורא אחרי שקיבלתם אותו ממרכז הקבוצה.
במה עוד מתבטא החינוך האינטגרלי? כיצד הוא יהפוך לאינטגרלי עבור ההמונים, אם האור לא יתחיל לעבוד בהם?
כל מה שקורה בעולם, קורה רק בעזרת האור, ואנחנו חייבים למשוך אותו, להעביר אותו לאחרים – זה הכוח היחיד! כל השאר – זה אגואיזם שניתן לתקן רק על ידי האור. ואנחנו הצינור, המוליך, שדרכו האור מגיע להמונים.
עכשיו הקבוצה שלנו משתתפת בכל מיני אירועים. לפני כל יציאה להפצה, אנחנו מתאספים בשלישיות או רביעיות, קוראים קטעים, חושבים, מתחבקים, משתדלים לעורר את הכול בתוכנו ורק אחר כך יוצאים לפעולה. אחרת, זה לא עובד! אנחנו מבינים שבלי זה אין שום אפשרות להעביר לאנשים את האור הרוחני!
האם אתם באמת מתאספים בצורה פורמלית, רק פעם בשבוע, כדי לדבר ביניכם באסיפה וזהו זה?
לפני היציאה ללמד במקום כלשהו, האדם חייב לשטוף את עצמו היטב על ידי החיבור בקבוצה מהבוקר ולנסות למצוא בו את התשובה לשאלה: "מה זה הבורא? הוא גבוה ממני, גבוה מכולם, תכונת ההשפעה, מחוצה לי?".
אולי אתם נוסעים לשיעור במשך שעה וחצי- שעתיים, וזה מוציא אתכם מהאיזון. אז לפני שאתם פותחים את הדלת, לפני שמתחילים סדנה או שיעור, אתם בכל זאת חייבים לקרוא משהו, לעלות לרמה גבוהה יותר, אולי, להתקשר ולדבר עם האדם שיחבר אתכם אליו. זה חשוב מאוד, בלי זה לא תשיגו תוצאות!
לעלות מעל עצמינו, כדי להביא לאנשים את הניצוץ של האור – זה התנאי ההכרחי לכל העבודה עם הקהל.
מתוך שיעור בנושא "קבוצה והפצה", 20.10.2013
ידיעות קודמות בנושא:
כדי שיכנס למוח ויתיישב בתוך הלב
החינוך האינטגרלי כעסק
במה תלויה יעילות ההפצה?
