קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בזמן ירידת הרצון מנקודת השבירה למטה יותר ויותר, הוא התחלק לחלקים יותר ויותר קטנים שכל הזמן התערבבו ביניהם בהתאם לעוצמה ולאופי השבירה. לא מדובר על עביות בלבד, אלא עד הדרגה שהייתה שייכת לעביות "כתר", "חכמה" או "בינה".
התיקון מתחיל רק אחרי סיום ההתכללות בין כל החלקים השבורים אחד בתוך השני. כמו ירקות שונים שהכניסו למערבל: עגבנייה, מלפפון, בצל וכולי, והוא מתחיל לגרוס אותם. בהתחלה הוא חותך את הירקות לחתיכות גדולות, אחר כך לחתיכות יותר ויותר קטנות, עד שהוא הופך אותם לתערובת אחידה שאי אפשר לזהות אילו ירקות הוכנסו בהתחלה לתוך המערבל.
שם בפנים יש עגבנייה לשעבר, מלפפון, בצל, אבל לא רואים אותם, אלא יש רק עיסה חומה. עכשיו עלינו לתקן את הממזג הזה ולעלות את כל מרכיביו מלמטה למעלה. מה צריך לעשות לשם כך? האם עלינו להפריד שוב בין הירקות? מה זאת התכללות?
פתאום אנחנו מבינים שהמערבל הזה, השבירה, הוציאה אותנו למצב מיוחד, ערבבה אותנו כך שאנחנו בעצמנו לעולם לא היינו יכולים להתכלל זה בזה אילו היינו נשארים מתוקנים.
במצב ההתחלתי, המתוקן, אנחנו היינו מחוברים על ידי האור שברא אותנו. בזכות האור אנחנו היינו: עגבנייה, מלפפון, שום או בצל. כל אחד מאיתנו היה "ירק" אחר. ואף על פי שכולנו היינו מחוברים, אף אחד לא נכלל בכל היתר, מפני שהאור העליון חיבר בינינו. ועל ידי השבירה אנחנו הגענו למצב שבו אנחנו לגמרי מרוסקים, ואם נרצה זאת או לא, אנחנו נכללים בכל היתר. אני רוצה את מה שיש לאחרים, אני מרגיש בתוך האגו שלי את מה שיש להם. כאשר נשברו הקשרים האלטרואיסטים בינינו שהאור היה מתחזק אותם מתחילת הבריאה, אנחנו התחלנו להרגיש דחפים אגואיסטיים: "הדשא של השכן ירוק יותר", "איזה רכב גדול יש לו!", "איזו שמלה יפה!".
כך התחלנו לספוג את הרצונות אחד של השני. השבירה השאירה בתוך כל אחד מאיתנו ממזג של רצונות. מסתבר, שהשבירה גרמה לפעולה שאנחנו בעצמנו לא היינו מסוגלים לבצע בשום פנים ואופן. היא אילצה אותנו להתכלל אחד בתוך השני.
היום כל אדם קשור עם כל העולם דרך חמישה חברים שלו. אני אפילו לא מודע לכך שאני נכלל מהרצונות של "אסקימואי" שחי אי שם באנטרקטיקה, או של אדם שחי בדרום אמריקה, אוסטרליה או הודו, אף על פי שמעולם לא הייתי שם. כיצד זה קורה? אני לא יודע, אבל זאת התוצאה של השבירה.
אנחנו חושבים שהשבירה הייתה אסון, אבל זאת הייתה פעולה הכרחית על מנת להביא אותנו לתיקון. ועכשיו כשהתערבנו, נשאר לנו רק לתקן את עצמנו בעזרת האור העליון. ומה האור צריך לעשות לתיקון ממזג הירקות שלנו? האם עליו להפריד בינינו שוב לעגבנייה ולמלפפון, האם עליו שוב לסנן ולמיין אותנו? או אולי להיפך, לקחת את כל המסה הזאת ולהדביק ממנה "ירק" אחד, כלי אחד?
בהשפעת האור העליון המסה שהתערבבה מתחילה להיבנות בהתאם לדרגות עביות הרצון. ישנם חלקים ששייכים לשכבות יותר עליונות או תחתונות. על פי אילו מאפיינים יודעים לאיזו שיכבה שייך כל אחד בתוך הממזג הזה?
בעולם שלנו כוח המשיכה בונה שכבות מסוימות בצורה כזאת שיש ביניהן הבדלים. גם בממזג האנושי ישנם הבדלים בין שכבות הרצון, אבל הן אינן נבנות על ידי כוח המשיכה של כדור הארץ, אלא על ידי כוח המשיכה מלמעלה, על ידי האור העליון.
האור העליון נכנס לתוך הכלים השבורים שהוא בעצמו שבר. אבל עכשיו הוא מתחיל לתקן אותם, מתחיל להחזירם למוטב. ממזג הירקות מורכב מתוך הרצונות השבורים שהתערבבו והתרסקו בלי סוף על ידי האור העליון. ועכשיו מגיע האור המחזיר למוטב וכל המרכיבים מתחילים להתגלות בהתאם לתגובתם למאור וכך הם מרגישים משהו משותף, יותר קרובים או יותר רחוקים למאור ואחד לשני.
בהתאם לתפיסת האור, בהתאם להרגשת השפעתו עליהם, הם מבררים האם הם שייכים יותר לעגבניות ופחות למלפפונים, יותר לבצל וכן הלאה. ולמרות שכולם התערבבו ביחד, אבל בתוך המסה הזאת מתחילים להתרחש שינויים.
בין כל הרצונות השבורים ישנם חלקים מיוחדים – היהודים. פעם הם משכו את המאור המחזיר למוטב, אך לא עמדו בתיקון שלו, הם נשברו ונפלו. הם היו הסיבה לשבירת כל הרצון וההתערבבות. ועכשיו חייבים לגלות אותם. כלומר, עכשיו מתרחשת בעולם פעולה מיוחדת ביותר. אנחנו צריכים לראות כיצד כולם נכללים בכולם. יש בינינו עשרת השבטים האבודים שנכללו בתוך השבירה הכללית. זאת פעולה מורכבת מאוד, מגוונת ועמוקה. אבל אנחנו לא מתקנים אותה על ידי חזרה פשוטה למצב ההתחלתי, כדי לקבל שוב את העגבניות והמלפפונים שהיו קודם, אלא אנחנו מתקנים את כל השכבות ביחד, מגיעים לחיבור הרבה יותר גדול פי תר"ח. הדבקות הקודמת הייתה על ידי האור העליון ועכשיו היא מושגת בעזרת האור המחזיר למוטב, לפי בקשת התחתון שבעצמו רוצה בדבקות הזאת.
אם הדבקות שהייתה קיימת על ידי העליון היא יחידה אחת, אז הדבקות החדשה תהיה 620 יחידות, חזקה פי תר"ח. וכל זה בזכות עבודת התחתון.
התחתון מבקש להישאר בצורה שנוצרה אחרי השבירה ורוצה רק לתקן את היחס שלו. לכן, במידת ההתעוררות, הנשמה הכללית מתקנת שכבה אחר שכבה, ראשונה, שנייה, שלישית. אחרת זאת לא הייתה עלייה, אלא שיחזור פשוט של העגבניות והמלפפונים.
אנחנו רוצים לשמור על ההתכללות ההדדית, כי דווקא על ידי הממזג אנחנו מגיעים לדבקות יותר עוצמתית, פי תר"ח, שבה כל אחד נכלל מכולם. לכן, עלינו להודות לשבירה על ההזדמנות להתכלל אחד בתוך השני. היהודים התערבבו עם יתר הבבלים ועכשיו סוף סוף אנחנו יכולים להתחיל בתיקון המשותף!
מתוך שיעור על פי "תלמוד עשר הספירות", 01.09.2014
ידיעות קודמות בנושא:
איך לחדור לתוך רצון זר?
הקציצות האיכותיות של עולם האצילות
חיבור שלא ניתן להרסו
