קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה זה אומר, "בתוך עמי אנכי יושבת", ואיך זה קשור לעבודה שלנו עם הציבור הרחב?
תשובה: "בתוך עמי אנכי יושבת", זה אומר, שאנחנו מגלים את הבורא בתוך השכינה, בתוך כל הרצונות שמצטרפים לדרגת המדבר ורוצים להידמות לבורא.
השכינה זה הכלל, הציבור, כל האנושות, שמצרפת לעצמה את הטבע הדומם, הצומח והחי, והופכת למשענת, לחומר, לרצון שבו מתגלה הבורא, האור העליון.
עכשיו אנחנו עובדים לפי השרטוט הבא: למעלה – הבורא, באמצע – הקבוצה, ולמטה – הציבור. אנחנו יוצאים אל הציבור הרחב, סופגים את החסרונות שלהם, מעבדים אותם לחסרונות שלנו ומעלים אותם לבורא. מהבורא מגיעה אלינו התשובה, מ"ד 1 (בשרטוט), ועכשיו יש לנו מה להעביר לקהל, מ"ד 2 (בשרטוט).
אולם אחרי עבודה מסוימת אנחנו נגיע לשלב שבו מתוך הקבוצה נתחיל לעבוד עם הבורא שנמצא בתוך הציבור. הכלי, השכינה, זה הציבור, והאור, החלק הפנימי של הציבור, זה השוכן, הבורא, שנמצא בתוך האנושות.
קודם כל, אני מתקן את עצמי ביחס לקבוצה, ולכן אני חייב לתאר אותה בצורתה המושלמת, בעולם אין סוף, לראות אותה כשכינה. אם היא נראית לי מקולקלת, זה רק במידת הקלקול שלי. ולכן אני חייב לקבל אותה כקבועה, וכל הזמן לשנות את עצמי על מנת לראות את הקבוצה יותר ויותר מתקדמת, גבוהה, רוחנית, קדושה בעיני, שבה מתגלה הבורא יותר ויותר.
וכאשר אני בירידה ומסתכל עליה בצורה אגואיסטית, אז אני אומר שזה אני הקבוע ושהם ישתנו לטובתי. כלומר, לא אני אשרת אותם, אלא הם ישרתו אותי.
וכאשר אנחנו מטפלים בציבור ודרכו (מתוך מרכז הקבוצה) מגיעים לבורא, אז הציבור הופך להיות יקר לנו. הבורא יקר לנו והציבור יקר, כך אנחנו מתחילים לברר את היחסים בין האור לכלי. בכלי תלוי איזה סוג של האור אנחנו נגלה בו, ואיך נרגיש כשגורמים נחת רוח לבורא.
באור הזה אנחנו מגלים את האישיות העליונה שבאה לידי ביטוי דרך האופי של העולם. לבורא אין צורה אחרת חוץ מזו שאנחנו נותנים לו. עכשיו אנחנו מייחסים לו צורה של אפס, ולכן הוא לא קיים בשבילנו. ובמידה שנוכל לתת לו צורה כלשהי של השפעה בתוך הכלי, אז באותה המידה הוא יתגלה.
לכן נאמר: "בתוך עמי אנוכי יושבת". בשלב הבא הקבוצה תהיה כ"נקודה שבלב" שלנו, וכל העובדה תהיה בלגלות את האנושות כמשענת הנכונה לגילוי השלם של האור העליון.
השלב הזה יגיע בעצמו במידת ההתפתחות שלנו, אבל מזה כבר היום צריך להבין עד כמה חשובה ההפצה. אנחנו לא סתם עושים טובה לציבור, אלא עובדים על הכלי הרוחני שלנו לגילוי הבורא.
בימינו, חייבים קבוצה, אחד לא מספיק בשביל זה. פעם, שניים יכלו לגלות את היחס הזה על ידי עבודה משותפת. כל אחד עבד מחוץ לעצמו, בתוך החבר, וזה היה מספיק, כמו שאומרים: "מיעוט הרבים שניים".
אבל עכשיו אפילו קבוצה חזקה ומתקדמת של אלף אנשים, לא יכולה לגלות את הכוח העליון. חייבת להיות כאן תחילת השכינה, ולכן הדגש יהיה יותר ויותר לכיוון הציבור. ואנחנו נגלה מאוד מהר שהציבור זה לא רק ישראל, אלא כל האנושות.
הכלי יתחיל להגיב. כל האנושות פתאום תתחיל להגיב בכל העולם.
ידיעות קודמות בנושא:
איך מפתחים את חוש הרגשת הזולת?
דרך האנשים לנהל דו-שיח עם הבורא
להאמין בגדלות הבורא
