קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: למה אסור לנו לחלוק את הגילויים שלנו? למה הכוונה ב"גילויים"? האם האיסור חל רק על הקשר של האדם עם הבורא או שישנם נושאים אחרים שגם הם אסורים? האם זה יכול להזיק, אם אנשים משתפים אחרים בניסיון שלהם במצבים שעוברים עליהם, ביציאה מהירידות, בשיתוף הפעולה עם הסביבה? לי למשל, מאוד עוזר ניסיון של אנשים שונים בנושא הזה, כך אני מגלה לעצמי אופקים חדשים של העבודה בחוכמת הקבלה.
תשובה: אסור להוציא מעצמך מה שבינך לבורא. הבורא הוא קנאי! גם בעולם שלנו יש דברים שלא היית רוצה לגלות לכולם: אהבתך למישהו או כמה כסף יש לך בבנק…
בחוכמת הקבלה האיסור הזה נובע מכמה סיבות:
-
על החשוב ביותר האדם לא מספר לאף אחד.
-
כל אחד יכול להזיק לדרך הרוחנית שלך במחשבותיו ורצונותיו, אפילו שלא במודע
-
התיקונים מתבצעים בכוונה, ולא במילים.
שאלה: מה יכול לעזור לאדם לשאוף לשמור על הקשר עם הבורא בכל מדרגה חדשה ולבצע בדיקה נכונה של המחשבות והרצונות שלו, הרי במדרגה החדשה הכול מתחיל מאפס?
תשובה: רק מסגרות המוגדרות מראש על ידי האדם:
- שעה עד שלוש שעות ביום של לימודים שיטתיים
- שעה עד … שעות ביום הפצה
- פעם בשבוע ישיבות חברים, שבהן מתאספים יחד עם כל החברים שקרובים פיזית.
שאלה: בשבועות האחרונים אני מרגיש דחייה משיעורי בוקר, אבל משהו בפנים דוחף אותי להמשיך. אותו הדבר קורה ביחסים עם החברים בקבוצה. איך להתמודד עם המצב הזה?
תשובה: להתגבר על עצמך. לא לשבור, לא לחייב, אלא להגדיל את חשיבות המטרה – "דביקות בבורא". להגדיר את כל ההפרעות, כהר, שעליו אתה צריך לעלות כדי להגיע למטרה, לבורא.
הבורא קנאי????
מה לו ולתכונה האנושית הזו?