דף הבית / קבלה לעם / ספר הזוהר / הקשת בענן שבתוכי

הקשת בענן שבתוכי

laitman_2009-05-xx_ny_4848_70.jpg

מתוך ספר הזוהר, אות רסא (אני מחפש בתוכי את הטקסט שאני קורא בספר):

ויאמר אלקים (כוח ההשפעה הכללי – כפי שיש ביכולתי לתארו) לנח (לרצון בתוכי להידמות לבורא), "את קשתי נתתי בענן". "נתתי" מורה, שנתן מקודם לכן. כי קשת היא "אבן שתיה".

ואבן שתיה נתקנה עוד מטרם שנברא העולם, שהרי עליה הושתת העולם. וע"כ אומר הכתוב, "נתתי", שהוא לשון עבר, שמכבר נתן זאת.

כתוב, "וממעל לרקיע". מה כתוב למעלה מזה, "ואשמע את קול כנפיהם".

אלו הן ארבע חיות הגדולות העליונות הקדושות, שאותו הרקיע מתתקן עליהן. וכנפיהן מתחברות לכסות גופיהן.

הרקיע, הסיום דצמצום ב', הנקרא פרסא. הרקיע הזה מתתקן על ד' חיות הגדולות, שהן: חסד, גבורה, תפארת, מלכות.

יש בנו כוחות שנקראים "חסד", "גבורה", "תפארת", "מלכות" או ארבע החיות, כלומר, בדרגת החי. יש בנו "רקיע" – דבר מה שמפריד את הכוחות הללו מהכוחות האחרים. אבל כל אלה הם כוחות.

הכוחות הללו מציירים על המסך הפנימי שלנו את כל מה שאנחנו מרגישים עכשיו. המטרה שלנו היא לעבור מהמסך, מהדמויות החיצוניות, לכוחות עצמם.

אז נוכל להשיג את שורש המציאות שלנו, להתחיל לשנות אותו ולהגיע למקור.

העולם הרוחני הוא עולם של כוחות. ורק כשאנו נמצאים בעולם החומר, אנחנו מתארים את הכוחות הללו כדמויות גשמיות.

אבל בסופו של דבר כל המציאות המדומה הזאת תיעלם.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 09.12.2009

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest