הקבוצה היא המִפרשׂ שלי

אנחנו לא יכולים ללכת בצורה ישירה, אך אנחנו מסוגלים לבנות סביבה שתשפיע עלינו, גם לחיוב וגם לשלילה. לחיוב: הסביבה מגלה באדם רצונות נוספים: קנאה, שאיפה להשיג את מה שיש לאחרים. ולשלילה: הסביבה מראה לאדם עד כמה הוא פחוּת מהאחרים, עד כמה הוא לא יכול להיות יחד איתם, עד כמה הוא נגדם. הסביבה גורמת לאדם להרגיש את האפסיות של עצמו ולדאוג מה יהיה איתו.

כלומר הסביבה דוחפת את האדם גם מצד החיוב וגם מצד השלילה, היא מקדמת אותו בזיגזג, כנגד הרוח – לעבר המטרה. בצורה כזאת הוא מגלה את ההשתוקקות הנוספת לאותו הרצון הראשון שטמון בו מרגע בריאתו, ברשימו (בגנים האינפורמטיביים) שהבורא עורר בו. וכך הוא מתקדם.

העבודה הזאת מתמקדת בעיקר בבניית הסביבה שמשפיעה על האדם. הוא בעצמו בונה את ההשפעה הזאת, ובמידה שהוא בונה אותה, הוא פותח את עצמו כלפי השפעת הסביבה עליו. אם הוא לא ישקיע בקבוצה, הוא לא ייפתח אליה.

רואים את זה על אדם שמטפל בילדים או בחיות בית. ככל שאנחנו משקיעים יותר במישהו, כך הוא הופך להיות יותר קרוב אלינו ואהוב עלינו. הוא בעצם מתחיל להשפיע עלינו בחזרה, ואנחנו פותחים את עצמנו לאהבה, לקשר.

אותו הדבר קורה עם הסביבה: ככל שאתה משקיע בה יותר, כך היא הופכת להיות יותר יקרה לך. ואז אתה תיפָּתח להשפעתה של הסביבה, לאחר שבנית את האמצעים שיקדמו אותך בזיגזג כנגד האגו שלך – לעבר מטרת הבריאה.

וכך אנחנו מתייגעים, עד שמתמלאת הסאה. על היגיעה הזאת נאמר: "יגעת ולא מצאת, אל תאמין!"

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 21.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לקראת הרוח!
לא תאמין מה זאת הקבוצה הזאת
הכול תלוי בך