דף הבית / קבלה ומדע / מציאות מדומה / העולם – ציור של תכונותינו

העולם – ציור של תכונותינו

laitman_2.gif
בהמשך לפוסט אדם בתוך עצמו הוא חי, רצוני להציג שוב, פשוט עד כמה שאוכל, כמה רעיונות-גישות בקשר לתפיסת המציאות.

העולם – הוא כזה, כפי שאנו מרגישים אותו. ואין זה משנה אם אנו קיימים בו או לא, כלומר אם הצופה נמצא בו או לו.

העולם – הוא בעצם קצת אחר. יש בו עוד הרבה דברים שאנו לא משיגים ולא מרגישים. במידת התפתחותנו, אנו מתחילים לגלות זאת.
העולם – זה משהו בפני עצמו, אך אנו מרגישים אותו בגבולות החושים שלנו. אילו היו לנו חושים אחרים, היינו מרגישים אותו אחרת.

העולם – איננו יכולים לראות (להרגיש) את התמונה האמיתית של העולם, כיוון שהעולם הוא תוצאה של יחסי גומלין שלנו עם משהו. כך הוא מוטבע בחושים שלנו. כלומר, הוא קיים מחוצה לנו, אלא שהוא אחר ממה שאנו מרגישים בתוכנו.

העולם – אין עולם חוץ מההרגשות שלי. כל מה שאנו מרגישים, אנו מציירים בעצמנו על ידי התכונות שלנו. מחוץ לנו איננו יכולים להרגיש דבר. ובכלל, לא קיים מושג כזה "מחוצה לי". כמו שלא קיים המושג "בתוכי". כך זה מצטייר בהרגשות שלי, אשר מהם אינני יכול לצאת.

אפשר לצאת מההרגשות הטבעיות שלנו – להתחיל להרגיש "מחוץ לעצמי" (של היום), על ידי חוש אחר (נשמה). גם ההרגשה הזו נמצאת "בתוך" החוש הזה, אבל עקרון ההרגשה שונה – השתוות עם התכונה החיצונית – הבורא.

ליתר העמקה ראו:
מבוא לספר הזוהר
תלמוד עשר הספירות חלק א, הסתכלות פנימית

One comment

  1. מבוא לספר הזהר/בעל הסולם/ אותיות לא לב לג

    לא) ומה שהזהר מתאר את הכלים חו"ב תו"מ באצילות שהם גדלים או מתמעטים ע"י מעשה בני אדם, וכן מצינו (בזהר בא ד"ג) ישראל וכו' יהבין תוקפא וחילא לקוב"ה שהמשמעות היא, בהאלקיות כשהיא לעצמה. אינו ח"ו כפשוטו, כי אלקיות לא יתכן בה שום שינוי ח"ו. כמ"ש אני הויה לא שניתי וגו', אלא מתוך שמחשבת הבריאה היתה להנות לנבראיו, מכאן אנו למדים, שיש לו רצון להשפיע, ומתוך שאנו מוצאים בעוה"ז שהמשפיע מתגדל בקורת רוחו בעת שמתרבים המקבלים ממנו, והוא מתאוה לריבוי המקבלים, הנה מבחינה זו אנו אומרים שהמוחין מתגדלים באצילות בעת שהתחתונים זוכים לקבל השפעת האצילות, או שמפרנסים אותו. וכן להיפך, בעת שאין התחתונים כדאים לקבל שפעו, נמצאים המוחין בשיעור הזה, כמו שמתמעטים, כלומר, שאין מי שיקבל מהם.

    לב) ותדמה זה אל נר, שבין אם תדליק ממנו אלף אלפי רבי רבבות נרות, או לא תדליק ממנו כלום, לא תמצא מחמת זה שום שינוי באפס מה בנר עצמו. או כמו אדם הראשון, בין אם יצאו ממנו רבי רבבות בנים כמונו היום ובין אם לא היה מוליד כלל, לא היה פועל זה על אדם הראשון עצמו שום שינוי משהו. כן עולם האצילות כשהוא לעצמו, אין בו ח"ו שום שינוי משהו, בין אם התחתונים מקבלים הימנו שפעו בשפע גדול, ובין שאינם מקבלים כלום הימנו וכל הגדלות האמורה רובצת רק על התחתונים בלבד.

    לג) אמנם לפי"ז, לשם מה היה להם, לבעלי הזהר, לתאר את כל השינויים האלה בעולם האצילות עצמו. היה להם לומר במפורש רק כלפי המקבלים שבבי"ע, ולא להרבות דברים כל כך באצילות שנצטרך לתרץ עליהם תירוצים. אכן יש בזה סוד נמרץ מאד ומאד. והוא סוד וביד הנביאים אדמה (הושע י"ב). כי באמת יש בזה חפץ אלקי שאלו הדימוים המתפעלים רק בנשמות המקבלים, יתראו אל הנשמות, כמו שהוא ית' עצמו משתתף עמהם, כדי להגדיל ביותר את השגת הנשמות. בדומה לאב המצטמצם להראות לבנו יקירו הקטן, בפנים של צער ובפנים של נחת, אע"פ שאין בו לא מן הצער ולא מן הנחת כלום, אלא עושה זאת רק להפעיל את בנו החביב ולהרחיב הבנתו בכדי להשתעשע עמו. ורק אחר שיגדל ישכיל וידע שכל מה שעשה אביו לא היה בו שום ממשיות יותר אלא רק בכדי להשתעשע עמו. כן הוא בענין אשר לפנינו, אע"פ שכל אלו הדימוים והשינוים מתחילים רק בהתפעלות הנשמות ובהם הם מסתיימים, מ"מ בחפץ אלקי מתדמה להם כאלו הם נראים בו ית' עצמו. ועושה ית' וית' זה. בכדי להרחיב ולהגדיל את השגתן של הנשמות במדה הגדושה ביותר, שהוא בכלל מחשבת הבריאה בכדי להנות לנבראיו.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest