קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
צריך להשקיע מאמצים רק כדי לאחד הכול לנקודה אחת, ששם הבורא והנברא, "יש מיש" ו"יש מאין" דבוקים יחד. כל ההסתרות, העיוותים והסתירות, המקרים, נראים לנו כקיימים רק מזה שאנחנו לא מרגישים ולא תופסים את האיחוד. אין זמן ואין מקום, יש רק מצב של חוסר איחוד, וזה מה שאנחנו חווים ובזה חיים.
כל מה שאני מרגיש עכשיו מסביבי ובתוכי, זה חוסר איחוד בכל מיני האופנים האפשריים. ברגע שאני אוכל לאחד הכול, העולם נהפך לעולם אין סוף.
שאלה: איך אפשר לקשור את זה עם העבודה שלי ב"עשירייה"?
תשובתי: ה"עשירייה" זה "כלי" עזר בתוך הכוונת שדרכה אני מסתכל על העולם, היא עוזרת לי למקד אותו ולהשיג איחוד. נניח, שבתוך מרכז העדשה יש עיגול קטן ואיקס, שעוזרים לכוון למטרה.
וההפצה עוזרת לנו לברר את המטרה שאותה אנחנו בינתיים לא רואים, מפני שהיא נמצאת מעבר לאופק, ולכן אנחנו לא יכולים לכוון אליה. ההפצה יוצרת תנאים, נתונים שאותם צריך להכניס לנוסחה כדי לחשב את הכיוון הנכון למטרה, אלפי פרמטרים כדי לירות, כמו: חום, קור, תנאי מזג אוויר, רוח, כל מיני סטיות, מצבים קבועים ומשתנים.
כל זה צריך לכלול בנוסחה אחת, כדי לבטח לקלוע למטרה. הנוסחה הזאת, זהו כל העולם הזה, כל מה שאנחנו רואים ב"תרי"ג" החושים שלנו.
מתוך שיעור על איגרת י"ז של בעל הסולם, 24.07.2013
ידיעות קודמות בנושא:
לבצע את מחשבת הבריאה
הפצה ואיחוד
ללא הפצה אין התקדמות
