הנפש הרוסית המסתורית

שאלה: ברוסיה קיים אצל האנשים פער גדול מאוד בין הדמיון של התמונה האידיאלית של החיים היפים לבין החיים האמיתיים. המאסות הגדולות של העם מורגלות לכך שיש משהו יפה אבל לא ריאלי, בלתי ניתן להשגה, וישנם החיים הרגילים. איך אפשר להתגבר על כך שהאדם הרוסי כלל לא מאמין שהוא יכול לחיות טוב יותר מעכשיו?

תשובתי: במשך כמה דורות לחצו את האדם הרוסי כל כך חזק, הגבילו אותו ועשו ממנו עבד, עד שפשוט עקרו מהשורש את האמונה הזאת. כל המנהיגים וכל המערכות עסקו רק ב: איך לעשות מאזרח נורמלי עבד לא נורמלי. לכן אנחנו רואים היום חברה שהושחתה. אלה אנשים אומללים, עם פוטנציאל עצום, שקרוב לוודאי לא קיים באף עם בעולם. זהו עם מדהים לפי היכולות שלו: חכם, רגיש, ויחד עם זאת, כל כך מעונה, דחוק לפינה, כועס על כולם ולא נותן אמון באף אחד.

כשאני מבקר במוסקבה ומסתכל על האנשים, אני שם לב שכולם הולכים ומכווצים את עצמם, או להיפך, מבליטים את עצמם. אין אדם נורמלי חופשי, שהולך ולא אכפת לו מה ואיך. כלומר, האדם הוצב במסגרות מאוד מורכבות שלוחצות עליו.

אבל מהצד השני, לעם הרוסי יש תפיסה בלתי רגילה למדע, לחיבור, להבנת דברים חדשים. אלה לא גרמנים ולא אנגלים. זוהי לא שמרנות. היכולת להסתגלות, לשינוי, נמצאת ברוסים יותר מאשר בכל עם אחר.

אני חושב שדווקא ברוסיה, כתוצאה מהפצה רחבה של רעיון החינוך וההשכלה האינטגרליים, יוכלו להבין במהירות את העתיד האינטגרלי של העולם ותחל ההתאמה אליו. מפני ששם מתבצע כל הזמן תהליך החיפוש של הרעיון הרוסי, האישיות הרוסית, האינדיבידואליות הרוסית. התסיסה הזאת נוצרת באדם באופן עקיף. פשוט עכשיו הם התעייפו. נוצר עכשיו גל של ניהיליזם, אבל הוא רק חיצוני, ואילו בפנים הדרישה הזאת בכל זאת קיימת.

מתוך שיחה בנושא החינוך האינטגרלי, 13.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
רוסיה ואירופה בדרך לרוחניות
תחייתה הרוחנית של רוסיה
תחילתו של עולם חדש