קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
חידה ידועה לילדים: תארו לעצמכם שאתם עומדים על שפת הנחל ועליכם להעביר בסירתכם זאב, כבשה וכרוב מצדו האחד של הנחל לצידו השני. העניין הוא שבכל פעם שאתם חוצים את הנחל, אתם יכולים לקחת איתכם בסירה רק פריט אחד: את הכבשה, את הזאב, או את הכרוב. איך תעשו זאת בלי שהזאב יטרוף את הכבשה או הכבשה תאכל את הכרוב?
בגלל האגואיזם הפרימיטיבי של המשתתפים, הופך המצב הפשוט הזה לחידה לא טריוויאלית כלל, אפילו לאדם עם הלך מחשבה אסטרטגי. על פניו, העניין כה פשוט, אך כמה כוחות וזמן יש להשקיע כדי לפתור אותו!
זוהי דוגמא יפה מאוד לצורה שבה בנויה הציוויליזציה המודרנית! כל בעיה שתהיה בעולם שלנו, ותהיה זו הכי פשוטה, הופכת, בדיוק לפי אותו העיקרון, לכאב ראש.
למשל – אם רוצים להעביר משהו ממקום למקום, לוקחים אוטו ונוסעים. אבל אם זה כסף, זהב או יהלומים? אוהו! … אז יש צורך ב-10-20 אנשים נוספים כדי לספק אבטחה, מבנים מיוחדים, כלי רכב משוריין, תחמושת וטכנולוגיה מיוחדת…
לפי העיקרון הזה אנו רואים איזו אפקטיביות מזערית יש לכל הקשרים במערכת הגלובאלית הזו הקרויה "החברה האנושית". 99% מהכוחות מבוזבזים על חיכוכים בתוך המנגנון! המערכת מתנגדת לכל פעולה אלטרואיסטית בתוכה. קרוונים עם מזון לאנשים הגוועים מרעב – בוזזים. כספים לארצות העניות – שודדים בדרך וכו'.
עד הזמן האחרון אפילו ה-1% הנותר היה מספיק לכך שהאנושות בכל זאת תתפתח. אך עכשיו אנו רואים שהציוויליזציה שלנו נמצאת על סף השמדה. כל המבנה הזה, בן אלפי השנים, בזבז את הפוטנציאל שלו ועומד להתפרק, כמו מגדל קלפים.
הנה מצב מצחיק: מדענים מכל העולם שוברים את הראש כדי להעלות בכמה אחוזים את היעילות של מנוע הרכב, של המנורה החשמלית ושל דברים דומים אחרים. אבל בשביל מה כל זה נעשה, בסופו של דבר? שוב, הכול נעשה רק כדי לספק את האגואיזם הגדל של בני האדם. לנסוע פחות, אנחנו לא יכולים להכריח אותם, אז לפחות ניתן להם מנוע יותר חסכוני.
לעומת זאת, תארו לעצמכם מצב שבו נשנה מעט את המודעות של האדם ונרחיב את ההסתכלות שלו על מבנה העולם ועל מקומו בבריאה. ואז כל אדם שיצטרך לנסוע למקום כלשהו, ישאל את עצמו: איך לעשות זאת בצורה חסכונית יותר. אולי יקח איתו עוד אנשים ברכב, או פשוט יסע באוטובוס. הרי הוא כבר יחשוב, לא על החסכון בדלק הפרטי שלו, אלא על מאגרי הנפט של כלל האנושות.
וכך בכל דבר! האנושות מנצלת פי עשרה מהנדרש את כל המשאבים הקיימים: דלק, מזון, מים, וכו'. אבל הדלק נשרף בנסיעות מיותרות, בשדות לא מגדלים שום דבר, משום שזה לא רווחי לפי כלכלת השוק, כמו כן בתחום הבריאות – אנשים חולים ומתים משום שהם הורגים אחד את השני בכל הדרכים האפשריות, החל ממחשבות ועד לפצצות האטום.
המושג: "משבר מערכתי", שכה נפוץ בזמננו, פירושו, שבמשבר לא נמצאים, יצור הנפט, המזון או הדמוגרפיה. במשבר נמצאת התפיסה שלנו – מי אנחנו ובאיזה עולם אנחנו חיים. בואו נתחיל דווקא מפיתוח המודעות שלנו לשאלות המפתח הללו.
ואז נסיעתם המשותפת של הזאב, הכבשה והכרוב תהפוך למסע קל ונעים!
יצא עכשיו לאקרנים הסרט "לקרוא ולשרוף" של האחרים כהן, המראה תמונה מצב עגומה של החברה, ומבקר את הדפוסים המעוותים שבה. קשה לצפות, אך מעודד להמשיך ולפעול למען שיפור המצב.