המקובלים הגדולים וכתביהם – במעגל האיחוד

חכמת הקבלה התגלתה לראשונה לפני 5,776 שנה על ידי איש, שקראו לו אדם. הוא תיאר מה שגילה בספרו "רזיאל המלאך". החל מאדם השתלשלו דורות של מקובלים, וכל המעשים שהם עשו עד לזמננו נכללים יחד.

בין כל המקובלים היו אנשים מסוגים שונים, כל אחד עסק בהשגת החכמה הזו בצורה האופיינית לו. מישהו עסק בהתמחות מסוימת בהשגת חכמת הקבלה, מישהו רשם אותה בדרגות מסוימות והיו כאלו שהציבו לעצמם מטרה למשוך כמות מירבית של בני אדם לגילוי מערכת ההנהגה הזאת. דווקא הם חשובים ויקרים לנו באופן מיוחד, מפני שבעזרתם אנחנו יכולים להשיג מה שאנחנו מתחילים להשתוקק אליו.

במהלך ההיסטוריה של התפתחות האנושות, רוב המקובלים כתבו את כתביהם בדרגה שהיום קשה לנו להבינה. אבל המקובל הגדול ביותר שחי במאה ה-16, האר"י הקדוש, באמת הצליח לכלול ולרשום את החכמה הזאת. הוא הביא למערכת אוצר עצום של ידע, ואנחנו קיבלנו ממנו כבר מטריצה מוכנה, עליה מבוססת כל חכמת הקבלה. לפניו רבים ניסו לעשות זאת, אבל לא יכלו. לכן אין אדם יותר קרוב לנו ברוחו, בחשיבותו, בכל מה שעשה עבורנו, מהאר"י הקדוש. הוא נפטר בגיל צעיר מאוד, 38, והשאיר אחריו ירושה ומורשת שלמה לכולנו.

400 שנה לאחר האר"י, בתחילת המאה ה-20, הופיע מקובל ענק אחר, "בעל הסולם". אף אחד מהמקובלים שחיו לפניו לא הצליח, בצורה כל כך פופולרית ונגישה, להעביר את מערכת הידע של האר"י, כמוהו. לכן אנחנו משתמשים בכתבי בעל הסולם, שנכתבו בצורה יחסית פשוטה ומודרנית, דווקא הוא מהווה משענת בלימוד שלנו. 

כמו כן, בנו בכורו של בעל הסולם, הרב"ש, המורה שלי, השלים את כתבי אביו על ידי עקרונות העבודה הפנימית שלנו. בעל הסולם כתב בעיקר על מערכת העולם העליון ועל הפסיכולוגיה הפנימית שלו. ואילו המורה שלי ניסח והביע במאמרים שלו, כיצד אנחנו יכולים באופן מעשי להתחיל להרגיש את העולם העליון, מה צריך לעשות כדי להבין אותו רגשית, לארגן אותו בתוכנו, ליצור חושים חדשים ובאופן כזה ללכת קדימה. אם לא היו לנו את כתבי הרב"ש, אז היינו קוראים את כתבי בעל הסולם ונהנים מהלוגיקה של תיאורו הפשוט, היפה וההרמוני על העולם העליון, ושל השפעתה של המערכת הזאת עלינו, אבל לא היינו יודעים באיזה אופן אפשר להשיג אותה. וכל זאת מוסבר בכתביו של המורה שלי.

המקובלים מתארים את העולם העליון ואת העולם שלנו, שמהווה בפני עצמו את המדרגה הכי נמוכה והקטנה ביותר, שמנותקת מהעולם הרוחני, כמערכת יחידה שעובדת בהרמוניה מוחלטת. בעולם שלנו, את הדימוי היחיד של המערכת הזאת, מהווה הגוף האנושי המתוקן לחלוטין, בו הלב והמוח וכל הפונקציות של מערכות הדם, העצבים, הלימפה והאחרות, עובדות בהרמוניה ובתיאום. הן תומכות זו בזו, אין בהן שום דבר מיותר, רק תפקוד הדדי נכון שמאפשר להרגיש את כל המערכת, לחקור וללמוד אותה.

המשך יבוא…

מתוך שיעור מס' 1, כנס "קבלה לעם" – אודסה-אוקראינה, 16.10.2015