קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
פסח – זה הכרת חשיבות גדלות הבורא. במידה שנגדיל את הרגשת גדלותו בינינו, נוכל להתקדם. אם האדם חי מתוך גדלות הבורא, הוא לא יטעה. כל המצבים שלו יהוו שלבים בהתפתחות הרוחנית.
הרגשת חשיבות הבורא היא במחשבה התמידית עליו. כמו אם שמשאירה מתוך הכרח את התינוק בביתה, אך ליבה נותר עימו, כך גם אנחנו כל הזמן מול הבורא. חשיבות הבורא קובעת את המצב הזה, שכן לפי סולם הערכים, דבר לא יכול להשתוות עם הבורא.
לבנות את גדלות הבורא – זו העבודה של החיים. כל התכונות הנתונות בי קיימות רק לשם כך. דמות גדלות הבורא מהווה את דמות הנשמה שלי. נשמה – צורת הקבוצה, עשר הספירות, והמילוי שלה – גדלות הבורא, אור עליון.
בגלות אנו מרגישים את עצמנו רחוקים יותר ויותר מההשפעה, מגדלות הבורא, כדי להרגיש את הגלות לעומקה ולהשתוקק לצאת ממנה. לכן הגלות מסתיימת בהרגשה של ייאוש וחוסר אונים מוחלט! כזה הוא סוף הגלות- חושך מצרים!
במידה שבה האדם עולה למעלה מהדרגה הבהמית, הכוונה קובעת יותר את מהות הפעולה. עד שתשאר הכוונה לבדה – העולם העליון…
אל לב החבר אני קודח פתח לעולם העליון. בעבור החבר – הוא גשמי.
בעבורי – רוחני.
קשר בין העולמות.
היחס לחבר זו כוונה.
בעליון אנו אחד שלם.
רוצה בטובו: למען עצמי, למעננו, למען הבורא?
בעולם המעשים שלנו אנחנו בונים קשרים נכונים, מסירים את הפעולות – מקבלים את העולם העליון.
להטיב לזולת כפי שאני מבין – זהו אגואיזם שלי.
להטיב לזולת כפי שהוא מבין – זהו האגואיזם שלו.
להטיב לזולת כפי שהבורא מבין – זוהי אמונה!
יציאה מיחסים "מצריים" ליחסים אלטרואיסטים זוהי "יציאת מצרים" לדרגה הבאה של ההתפתחות – "ואהבת לרעך כמוך", כאשר בברית מוחלטת בין איש לרעהו, כל אחד מוכן לתת את הכל, כדי שהאחדות הזו תשמר – וזהו "עם ישראל".
מנוהל על ידי האור,
אהפוך למנהל של האור,
באור החוזר של מסך הכוונה הטובה.
ישראל זוהי ההשתוקקות ישר-אל.
היא התחילה בבבל, אך כך כולם יממשוה.
זוהי תוכנית הבורא.
בכל יום אני ממתין למוות וללידה
רצון לקבל ורצון לתת
החיים יפים!
צוות הקבורה – הקבוצה.
צוות המיילדים – הקבוצה.
אני – בידיהם!
הקבוצה היא כמו רחם האם, בינה, בורא.
אני – טיפת זרע בתוכה.
במידה שבה אני מוסר לה את עצמי – אני גדל.
מתברר שהאגו קיים בפעולות רוחניות בלבד.
והוא מופיע רק במקובלים.
אני שמח – שגם אני אגואיסט…
מפגש עם חבר ותיק:
הוא עובד כדי שהאנשים יחיו 150 שנה.
אני עובד כדי שאנשים יחיו עד אינסוף…
לאבות הדת יש טענות כלפי – אך איני מלמד בישיבה, אלא בבית ספרי
ואני מלמד את מלאכת הבורא.
יהפוך הדומם לצומח, הצומח לחי, אם האור העליון יאירם.
יהפוך החי לאדם אם בעצמו ידרוש את האור העליון.
המלאך דוחף באמצעות מכה את כל חלקי הבריאה להתפתחות.
ואני צריך להכות את עצמי בעצמי. כמו מלאך?
לומד מהאגואיזם להיות המשרת הנאמן של הבורא. כשאלמד ממנו אהיה כבורא!
חכמה גדולה היא: לגדל תחת קליפת האגואיזם את הפרי – הרצון להשפיע ולאהוב.
ולקלף לאחר שיבשיל…
כמה לקחת מאוצר הבורא?
– כמה שתוכל לחלק לחברים.
זהו – מילוי הנשמה.
האור החוזר מתנוצץ, חוצב מהרצון ניצוצות של אור ואהבה…
הקבלה מלמדת להחליף את האגו באהבה…
– אני מרגיש שנאה כלפיה. אני הופך לאנטישמי!
רק אויב רוצה להרוג את עצמו…
המקובל חולם על להרוג את העצמי הבהמי שלו.
הבהמה תמות – ותהפוך לאדם.
כולם נגד הקבלה בתוך האגואיזם שלהם.
ומי שניסה להשיג אתה – מתנגד כפליים.
שהרי הוא הכיר למה היא קוראת…
הקבלה היא נגד האגו שלנו.
להשמיד אותו מציעה היא.
כמה טוב שנסתרת היא מבני האדם!
כמיישר זרם החשמלי אני,
מחבר בין עליות וירידות,
עד אשר החושך יאיר כאור!
להרוג את המצרי שבתוכי –
להכיר, להבין שאין אכזר בבית המלך.
להרוג את המצרי שבתוכי פירושו של דבר לקבל את הירידות כעליות – ולשמח בהם את הבורא.
הכרחי שיהיה לאדם אגואיזם עצום לשם התפתחות הנשמה.
אגואיזם כזה ניתן ליהודים
אבל הוא ניתן רק לשם פיתוח הנשמה!
ההתקדמות היא רק במידת חשיבות הבורא.
חשיבות הבורא היא במידת חשיבות הבורא בקבוצה.
חשיבות הקבוצה היא רק במידת השפלות העצמית של האדם.
קראו עוד בטוויטר שלי.
