קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
"האדם, לא נברא לקנות הון ולבנות בנינים. יש לו לבקש כל דבר שיביאנו לאהוב אותו ללמוד חכמה, ולבקש האמונה, וה' יפקח עיני לבו ויחדש בקרבו רוח אחרת, אז יהיה בחייו אהוב ליוצרו" (בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", י').
צורך מיוחד נטוע בחפץ האדם שלא יהיה נמצא בכל מין החי – ההתעוררות לדביקות אלקית. אשר רק מין האדם מוכן אליה ולא זולתו. ונמצא שכל ענין ההויה של מין האדם, הוא משוער רק באותה ההכנה הטבועה בו להשתוקק להשפיע לבורא (בעל הסולם, וזאת ליהודה).
"במחשבה אחת נאצלה ונבראה כל המציאות הזו, עליונים ותחתונים יחד, עד ככלות הכל בגמר התיקון. אשר אותה המחשבה היחידה, היא הפועלת את הכל, והיא עצם כל הפעולות, והיא מקבלת התכלית, והיא מהותה של היגיעה, והיא עצמה מציאות כל השלימות והשכר המקווה" (תע"ס, ח"א, הסתכלות פנימית, פרק א', אות ח')
"הכל ערוך מכל מראש, וכל נשמה ונשמה, כבר נמצאת בכל אורה וטובה ונצחיותה" (בעל הסולם, אגרת כ"ה).
"כל אדם מחויב להשיג שורש נשמתו" (בעל הסולם, שכל הפועל).
"המקובלים בעלי השגה הרי הם משיגים דבר שלם. כלומר, זוכים להשיג כל אותם המדרגות שישנם במציאות לבוא להשגת האדם, ואז נקרא, שהשיגו דבר שלם, ודבר שלם הזה, מכונה בשם, נשמה" (בעל הסולם, סוד העיבור – לידה).
"חכמת הקבלה בכללה, היא עניין של התגלות הבורא, מסודר בדרכיו בכל בחינותיו, ממה שנתגלה בעולמות, וממה שעתיד להתגלות, ובכל האופנים שאך אפשר לפעמים להגלות בעולמות, עד סוף כל הדורות" (בעל הסולם, תורת הקבלה ומהותה).
"בכל אדם אפילו בחפשי יש ניצוץ בלתי נודע, התובע התייחדות עם אלקים. וכשהוא מתעורר לפרקים מעורר בו תשוקה לדעת את האלקים או לכפור באלקים והיינו הך. ואם ימצא מי שיעורר בו סיפוק תשוקה זו, יסכים להכל" (בעל הסולם, כתבי הדור האחרון).
"כללות כל הרע, אינו רק אהבה עצמית, הנקרא אגואיזם, להיותו הופכי הצורה מהבורא, שאין לו רצון לקבל לעצמו, ולא כלום, אלא רק להשפיע" (בעל הסולם, מהות הדת ומטרתה).
"כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם – יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם. אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב" (בעל הסולם, השלום בעולם).
"ואל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי העולם נחשב לחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו – נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו" (בעל הסולם , השלום בעולם).
אין בעיה למות. אין בעיה לקלל את החיים. גם אין בעיה לסבול מהם. ועוד להתגאות בסבל שלך. הבעיה היא בלשנות את החיים – לשם כך, עליך לשנות את עצמך…
"הנפש האוהבת היא לעולם גדולה וארוכה מהנפש האהובה" (הראי"ה קוק, אורות הקודש ד').
שיטת תיקון העולם מסתכמת בתיקון האגואיזם, כטבע הרע של האדם. באגו המתוקן מתגלה הבורא. שיטת תיקון האגואיזם וגילוי הבורא נקראת חכמת הקבלה (על פי בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר).
אנחנו מכירים את העולם, מתוך השוואה בין ניגודים. האחד על רקע השני. אנו חשים את המעברים בין התכונות ולא כל אחת מהן בפני עצמה. הבורא הוא תכונת השפעה חלוטה. אולם לא נוכל להרגיש את הבורא, אם לא נהיה הפוכים אליו. לכן האגואיזם הכרחי!
האגואיזם הוא הטבע שלנו. אם נעקור אותו מהשורש, יחסר לנו יסוד החיים. אולם כשאנו מחליפים את האגואיזם בהשפעה, אנו מקבלים בתמורה את האפשרות להתמלא בצורה אינסופית. הרי רק הכוונה מתחלפת וכל המעשים נשארים – ומקבלים עם הכוונה "להשפיע", כלומר לטובת הזולת!
המאבק של הבורא עם פרעה אין מטרתו לנצח את פרעה, את כוח האגואיזם, שאותו ברא הבורא בעצמו ושאותו הוא מנהל, אלא לאפשר לאדם יחבר בתוכו את שני הכוחות האלו יחד, בקו האמצעי, ליצור בתוכו את מבנה ה"אדם".
הסבל גדול ביותר הוא להרגיש שהבורא קיים, אבל הוא הפנה אליך את גבו. אם הבורא היה נעלם מתודעתי, לא הייתי חושב עליו. אולם אם יש קשר זעיר עם הבורא, והתחושה היא שהבורא כביכול אינו חפץ בקשר, שכח ממך – זהו הזמן הטוב ביותר לתפילה!
אסור לשכוח שהייסורים מגיעים רק מהבורא, ובמטרה אחת ויחידה – לדחוף אותנו קדימה. לכן, יש להודות לבורא על כל הצרות ולבקש שיתן כוחות לקבל אותן כיאות, על מנת שהן יפלטו אותנו מתוך העולם הזה לעולם העליון.
אדם שבאמת משתוקק לצאת מתוך הגלות שבעולם הזה ולהיכנס לעולם העליון, זוכה לסיוע מצד הבורא בדמות הפרעות גדולות יותר ויותר שנשלחות אליו בעבודה הרוחנית. אחרת, האדם לעולם לא יעזוב את העולם האגואיסטי הזה.
תחושה של קשיים וריקנות בעת הגדילה הרוחנית מהווה סיוע עצום. בלעדיה, האדם אינו מסוגל להתחנן לבורא לשנותו, על מנת לצאת מהעולם הזה לעולם העליון. בהקשר זה, הכול תלוי בסביבה טובה ובלימוד נכון, שמובילים את האדם לבקשה…
זכור:
1. הכול, כולל הקשיים, מגיע מהבורא.
2. כל זה מתרחש על מנת לדחוף את האדם לברוח – לא מהצרות אלא מהאגואיזם, אל הקבוצה-התפילה-הבורא.
3. אי אפשר לפתור את הצרות שלנו באמצעים של העולם הזה בלבד.
4. יש להתייחס לצרות כאל שלבים הכרחיים בכניסה לעולם העליון.
כל עוד האדם שרוי באגואיזם, הוא מרגיש את העולם כחשוך, כגלות, כעבדות בשליטת האגואיזם, פרעה. אבל ברגע שהוא מחליף את הכוונה שלו להשפעה, הוא מרגיש את העולם כולו כארץ המובטחת, שמוכנה בעבורו ומלאה בשפע.
אנחנו משיגים את הבורא רק בהתאם לתכונות של כלי החישה שלנו. לכן הבורא נקרא "בוא" ו"ראה". רק במידה שבה אתקן את הכוונה שלי בהתאם לבורא, אתחיל להרגיש בה את מה שאכנה "בורא". וכך בכל פעם מחדש ובצורה שונה, בהתאם למידת ההידמות שלי אליו.
במידה שבה נגדיל את חשיבות הבורא, כלומר את חשיבות ההשפעה, הקבוצה, השגת תכונת ההשפעה והאהבה של הבורא, כמטרת הבריאה – במידה זו נקבל כוחות להתעלות מעל לאגו, ולהשיג את פעולת ההשפעה. זה תלוי בחשיבות בלבד, והחשיבות תלויה בסביבה!
קראו עוד בטוויטר שלי.
