הצורך בתורה, המכשיר לתיקון האגואיזם, מתעורר כשהאדם מגלה שהוא אגואיזם ושהאגואיזם הוא רוע! ועד אז אין הוא לומד את התורה, שיטת תיקון האגואיזם, על מנת להגיע ל״מאהבת הבריות לאהבת ה׳״, אלא רק לשם ידע (חכמה בגוים תאמין).
אמר הרב״ש: מצה שמורה מצביעה על ההכרח להישמר ולהתרחק מהאגואיזם בעת קיום מעשים רוחניים, מעשים בתיקון האגואיזם. שהרי אם אין אנו יודעים כיצד לשמור את עצמנו מהאגואיזם, אזי אנחנו מחליפים את העיקר שבתורה בדבר מה אחר, משני בחשיבותו.
ההתחדשות שבאדם מתחילה עם היציאה ממצרים, משליטת האגואיזם, משליטתו של פרעה. עד למצב זה, האדם לא מבין על מה מדברת התורה. שהרי כל עוד שהאדם נמצא תחת שליטת האגואיזם, אין הוא יכול להיות תחת שליטת הבורא ולהבין אותו. ואילו מרגע היציאה ממצרים, האדם מסוגל לקבל את התורה ולעבוד למען הבורא.
כתוב: פני ה׳ בעושי רע. אלו החפצים ללכת בדרך ה׳, רואים שהם כל הזמן עושים רע, על כן הם מבקשים מהבורא ועושים את הכול, על מנת שהוא יעזור להם לצאת מהרע, באמצעות אורו. לכן ״פני ה׳ בעושי רע״, על מנת לתקן אותם!
הרע הינו רע, אם האדם מרגיש בו ככזה. גודל הרע נקבע על פי המידה שבה הוא מפריע להשיג את הטוב. במידת חשיבות התיקון, האדם מרגיש את הרע בהפרעות להיתקן. לכן הוא מרגיש את הרע במידת חשיבות הרוחניות. הרע מוליד שנאה לאגואיזם, כהפרעה להגיע לאהבה לבורא.
בתחילת הלימוד האדם נהנה מהעבודה בתוך האגואיזם. לאחר מכן מלמעלה נותנים ירידה, על מנת שירגיש את הגלות מהרוחניות, את שליטת האגואיזם ויבקש להיגאל. אם האדם לא יכול להיות בהשפעה, הוא סובל, מפני שהוא רוצה להשפיע ולאהוב, ועל כן הוא מבקש גאולה מהאגואיזם.
בצאתם ממצרים בני ישראל קיבלו כוונה על מנת להשפיע, אור חסדים. בים סוף האיר אור חוכמה. קבלת התורה מלמעטה – פרושה, נעשה ונשמע. נס – פרושו, מלמעלה, ואילו התורה מלמטה, על פי דרישת העם (לא בשמים היא) אלא היא נתנה לבני האדם.
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
– לילה – פרושו גוף, רצון. יום – פרושו, אור, נשמה.
במה נבדל הרצון שלנו מרצונות שלא מחפשים את תיקונם?
– הרצון שלנו נבדל בכך שהייתי עבד לאגואיזם, על כן יכולתי לבקש לעלות לעולם העליון. וכך להמשיך עד לתיקון המלא.
– מחד, הכול תלוי באדם, מאידך הכול תלוי בחברה. אם כך, במה תלוי העתיד שלי?
– עתידי תלוי בחברה שמגבשת ומציבה בפני מטרות. בי תלויה הבחירה בחברה, בשביל ללכת אחריה, מכיוון שהחברה מובילה אותי למטרה הנכונה.
על יציאת מצרים אנחנו לומדים דרך שאלות ותשובות, על מנת לעורר גם בימינו את שורש הגאולה מן האגואיזם. על כן, לפי המסורת, ילדים (ואף "הילד" שבאדם מבוגר) שואלים על היציאה מהרע, כדי לקבל תשובות נבונות.
פסח, פרושו ״פה שח". משום שבפסח, לאחר היציאה מהאגואיזם, על רקע דרישה עזה לעשות כן, נפתחת הבנה של מערכת ההתפתחות הרוחנית ומתעוררת שמחה גדולה מגילוי החוקים הרוחניים. הלכה – מלשון הליכה, התפתחות צעד אחר צעד.
קראו עוד בטוויטר שלי.