קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בהתפתחות הקבוצה אנחנו עוברים דרך גילוי הרע בכל אחד מאיתנו ומשתוקקים לטוב. זוהי עבודה קבוצתית ואיש אינו יכול לעזור לעצמו. כל המאמצים הם בחיבור עם החברים, בכוונה אחת, לחשוב ולהשתוקק באותו אופן בלבד.
השמחה האירה את החושך.
זוהי הנקודה שבלב.
כמו ניצוץ, נגעה בבורא.
הסתירות נחוצות לשם קביעתעם ישראל זו קבוצה מיוחדת של רצונות מבבל, אשר חפצים להשיג את מטרת הבריאה. בפני הקבוצה הזאת מועלות דרישות: לצאת מהטבע האגואיסטי שלהם ולהגיע לתכונת ההשפעה. במילים אחרות: לחבר את הלבבות, להיות מעל לטבעם.
– איך להצדיק בגידה?
– כתוב: ״אל תדון את חברך עד שלא תגיע למקומו״. תעתיק את עצמך אל תוכו, עם כל התכונות הפנימיות שלו, אל המצב שבו הוא מצא את עצמו – ואז תראה האם הוא יכול היה לנהוג אחרת או לא.
התיקון הוא בחיבור. כל מכשול מביא אותנו לתפילה. אני רואה שאיני מסוגל להתחבר עם החבר ולכן אני פונה אל הבורא. כלומר אני זקוק לבורא באותה מידה שאני זקוק לחבר. כך אנחנו בונים את בית המקדש ואת החומה כנגד ההפרעות.
את המחשבות הזרות לחיבור – אנחנו מגרשים מחוץ ל"חומות". אנחנו מנקים מבפנים את השטח מההפרעות. בונים את בית המקדש – האיחוד בהשפעה ובאהבה. בו, בלב הכללי, מתגלה הבורא, במידת ההידמות שלנו אליו.
שנאת חינם מתגלה רק כתוצאה ממאמצים לחיבור. את הרע זה אנחנו חייבים לגלות ולבקש על תיקונו – בתכונות המתוקנות שלנו נתחבר וניצור כלי לגילוי הבורא. זהו בנין בית המקדש – ברצונות ובלבבות שלנו.
עבודת המקדש זו עבודה על החיבור. כל תכונות האדם: בדרגות הדומם, הצומח, החי והמדבר צריכות להצטרף לחיבור ולעבוד בהשפעה. זוהי עבודת הכהנים. זוהי עבודת הקודש בבית המקדש באהבה.
הסתירות נחוצות לשם קביעת
האיזון והאחדות.
כשמתגברים נכון על חוסר ההסכמות:
איש אינו צודק.
ההחלטה הראשונה היא בהתעלות של שני הצדדים מעל לסתירות ואי ההסכמות.
הערבות ההדדית מאפשרת לעלות ללא הפסקה מעל הניגודים שמתגלים.
בית המקדש השני נחרב מפני שקיום התורה, המצוות, גמ"ח (עזרה לזולת) החלו להתבצע במטרה להרוויח גן עדן-עולם הבא, לזכות לשליטה, לכסף, כלומר נהפכו לפעולות אגואיסטיות לשם תועלת עצמית, ולא לשמה. ולכן הדבר הביא לחורבן.
ללא חורבן הקשר בעם – אין מה לתקן! ללמוד אפשר רק מטעויות. קיום מצוות פורמלי בלבד לא יתקן את העם, לא יחבר אותו עם הבורא. בכך טמונה הסתירה שבין דעת הקבלה לדעת הדת.
בית המקדש מוכרח היה להיחרב. היום אנחנו מבינים שנשבר הכלי, הקשר שהתקיים בעם – בקבוצת ישר-אל, המשתוקקת "ישר אל הבורא" – כדי שנתחיל להכיר בשבירה זו, נתקן אותה ונביא אותה לאהבה לשמה – בהשפעה מלאה.
אחוז בבורא ואל תעזבהו,
בדומה לתינוק שאוחז באמו
מצא שלווה…
תדבק בבורא, תתחבא בתוכו,
תסתתר מכל המצוקות
ותבין לשם מה הן ניתנו…
כמה נפלאה ההכרה בכך
שהבורא הופך
מזר – לקרוב…
אתן את הכול לרעי,
כדי להתחבר עם הבורא,
מבלי לחשוב על עצמי כלל.
דרך הקבוצה, בעשרים הזרועות
אני תופס את הבורא –
ויכול לאחוז בו!
חורבן בית המקדש – נמצא בנו!
זהו חורבן הקשר שבינינו,
מאהבה לשנאה –
ומה הלאה…?
קראו עוד בטוויטר שלי.
