דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / המחלה ברורה, כל העניין הוא התרופה

המחלה ברורה, כל העניין הוא התרופה

בזמן הקרוב, נגלה בכל העולם התנגדות אלינו. בינתיים לא כל כך שמים לב אלינו, אך בהמשך מצפה לנו התנגדות. כי העולם הרי אינו מבין שהרע מתגלה כדי להתעלות מעליו. הוא פשוט רוצה למחוק את הרע הזה, ואילו אנחנו, להיפך, צריכים לתקן אותו. על זה נאמר: "איזשהו גיבור שבגיבורים? – מי שעושה שונאו אוהבו". ואז הנחש, מלאך המוות, הופך למלאך קדוש.

ולכן אנחנו צריכים להתייחס לכל הקשיים וההתנגדויות בצורה "יצירתית" ולחפש את ההזדמנות לבנות דווקא מהם את בניין ההשפעה והחיים הנצחיים. כל ההבדל בין העולם השבור והעולם המתוקן הוא בצורה שבה אנחנו משתמשים ברצון שלנו. צריך רק לשנות את הכוונה מאגואיסטית לאלטרואיסטית.

אנחנו צריכים להסביר ולהראות לכולם מה מהות השבירה, או אם נתבטא בשפה המודרנית של המשבר: מדובר אך ורק על גילוי הרע של הטבע שלנו. וניתן לתקן אותו רק על ידי עלייה מעל לשימוש האגואיסטי ברצונות, אל האהבה. רק בזה יש לנו בחירה חופשית, ואילו בכל השאר האדם אינו חופשי לחלוטין.

ככל שנהיה יותר עקביים בזה, ככל שנהיה יותר דרוכים לזה ובטוחים בזה, כך נבין מהר יותר שאנחנו נמצאים במלחמה של הבורא עם עמלק, שנערכת בכל הדורות, כמו שכתוב: "מלחמה לה' בעמלק מדור דור". "עמלק" הוא כל היסוד של הרע, כלומר של האגו שלנו, זוהי מהותו האמיתית. והמלחמה נערכת "בכל דור ודור", כלומר בכל שלב של הקיום שלנו, מגלגול לגלגול.

לכן כל כך חשוב לאסוף מכל רחבי העולם מידע מדעי אודות המשבר. המדענים אינם קשורים כלל לחכמת הקבלה, ואנחנו מציגים את נתוני המחקרים שלהם, שעל פיהם, המשבר הוא התוצאה של האגואיזם האנושי ורק איחוד יכול לשמש כתרופה למחלה הזאת. איחוד בין כולנו, מעל לאגואיזם.

אנחנו נסביר לעולם בשפה מובנת ונגישה את מבטה של חכמת הקבלה על מצב המחלה והמצב הבריא. ואז יישאר רק "לקבל את המרשם עם התרופה" ולהשלים את החוליה החסרה. נסמן את המחלה בסימן מינוס, ואת המצב המתוקן בסימן פלוס. הבעיה היא שבני האדם אינם יודעים את הפיתרון. התרופה עבורם היא סימן שאלה גדול.

היום כבר ברור שהאגו שלנו הוא הסיבה למחלה ושההבראה שלנו כרוכה בהשפעה. אז מתי נוכל לצאת מהמשבר? כשנהיה מאוחדים. אם כן, מטרתנו היא להגיע לערבות, כדי שכולנו נהיה מחוברים יחד.

אבל העולם בורח מהפיתרון הזה, מפני שהאגו אינו מעוניין בחיבור. עד שלא נתחיל להיחנק, הוא לא ירפה מאיתנו. והוא צריך להיות כזה, כדי להביא אותנו בדיוק אל המטרה, אל הנחיצות להתחבר. האגו מגלה לנו את הרע שלו עד המצב שבו באמת איננו יכולים לסבול אותו. רק אז נוכל לברוח מהאגו שלנו אל תכונת ההשפעה, ואחר כך להפוך גם את האגו ולהשתמש בו בכוונה על מנת להשפיע.

מתוך שיעור מס' 3 בכנס הקבלה בגרמניה, 06.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
האגו מוביל אותנו בנאמנות
המשבר כאמצעי להתקדמות רוחנית
עד טיפת הרעל האחרונה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest