שאלה: בין גבר לאישה תמיד צריך להיות קשר. אם מדובר על בן ואמא, זאת אהבת הבן לאימו ואהבת האם לבנה. אם זה בעל ואישה, זאת אהבת האישה כלפי בעלה, ואהבת הבעל כלפי אשתו. אם אלה חברים לפי אותה ההשתוקקות כלפי המטרה, אז צריכה להיות ביניהם סימפטיה וידידות. איזו צורת קשר צריכה להיות אצלנו?
תשובתי: בעולם שלנו הקשר בין האמא לילד או הבעל והאישה וכולי, מותנה בכך שאנחנו נמצאים בדרגה אגואיסטית אחת ומנסים להשיג משהו בתוכה. אנחנו קיימים רק שניים: בעל ואישה, או אמא וילד.
ואילו במקרה שלנו אנחנו קיימים שלושה: גברים, נשים, והכוח העליון, הבורא. בתוכו אנחנו מתחברים יחד באהבה הדדית, שלושתנו, בשום פנים ואופן לא שניים! זאת אינה אהבה בהמית, לא התחברות פיזית. היא מחברת אותנו בינינו רק מפני שיש לנו מטרה אחת, ובתוכה אנחנו מתחברים כולנו יחד לאחד שלם כללי. לכן זהו רגש אחר לגמרי, שאין לו שום דבר משותף עם המשיכה הבהמית שלנו זה לזה.
תסלחו לי שכך אני אומר על הרגשות, נניח, של אם לבנה, אבל בעיקרון זה מה שקיים בדרגה הבהמית.
ואילו כאן, רק הבורא מחייב אותנו לקשר הזה ולא שום דבר אחר. רק הבורא, מפני שאנחנו דורשים שהוא יתגלה בינינו! ובלעדיו היינו זרים לחלוטין זה לזה. כלומר, בכל פעם שאני מתייחס לחבר, לגבר או לאישה, אני מתאר לעצמי איך מופיעה בינינו התגלות של הבורא.
מתוך שיעור מס' 2 בכנס בליטא, 23.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
איחוד העולם מצוי בהרמוניה בין גבר ואישה
מטרה אחת לשנינו
האם יכול לשרות שלום בין גבר ואישה?