דף הבית / כללי / המוות בפרופסורה

המוות בפרופסורה

photo_rav_gh70_174.jpg על מחקרו האקדמאי של גרשם שלום

במהלך מחקר של המקורות הקבליים המודרניים, גיליתי בספרו של חוקר הקבלה משה אידל "קבלה: היבטים חדשים", הפניה לשיר של הפרופ' לפילוסופיה גרשם שלום (1897 – 1982), אבי תחום המחקר האקדמי המודרני של הקבלה, שיר שכתב סמוך למותו.

שלום מנסה להחליף את ההשגה המסורתית של חוכמת הקבלה בחקר אקדמי ופילולוגי. כך למשל הוא תיאר את הסטאטוס של חוכמת הקבלה בת זמנו בהרצאה שפורסמה בספר "זרמים עיקריים במיסטיקה היהודית":

"בסופו של תהליך התפתחות ארוך – שבמהלכו חוכמת הקבלה השפיעה (עד כמה שזה פרדוקסאלי) על ההיסטוריה היהודית – היא חזרה להיות מה שהייתה בתחילה: חוכמה אזוטרית של קבוצות קטנות של אנשים המנותקים מכל קשר לחיים ובלי שום השפעה עליהם".

גם במאמרו "הרהורים על אפשרותה של מיסטיקה יהודית בימינו" שלום כותב:

"אין ספק שבדורות האחרונים לא הייתה התעוררות של יחידים שהביאה לצורות חדשות של תורות מיסטיות או תנועות משמעותיות בחיי החברה."

במאמר זה כמו גם במאמרים רבים אחרים גרשם שלום שולל את הקבלה המודרנית של המאה ה -20. הוא מציין שחוכמת הקבלה הפסיקה לשחק תפקיד חשוב בתרבות היהודית בת זמנו, ושהחל מהמאה ה – 18 לא נוצרו שיטות חדשניות ומקוריות בחכמת הקבלה! גישה זו בולטת מאוד במאמרו של שלום "הרהורים על אפשרותה של מיסטיקה יהודית בימינו" (עמ' 71-83. ראה גם את העבודה של פרופ' בועז הוס "לא לשאול כל שאלות" על היחס של גרשם שלום לחכמת הקבלה בת זמנו, 2003, עמ' 57-72).

לצד כל האמור לעיל, חשוב לציין שגרשם שלום, שמוכר על ידי עולם המדע כולו כאבי המחקר האקדמי של הקבלה, לא מזכיר במחקרו ולו במילה אחת את בעל הסולם – המקובל הגדול של זמנו, או את מפעלו הספרותי. איך חוקר יכול להרשות לעצמו דבר כזה?!

זאת דוגמה לאגואיזם שלא מאפשר לחוקר להתעלות מעל "האמת הפרטית שלו" ולהגיד לעצמו ולכל העולם שכל המחקר האקדמי של חוכמת הקבלה ללא השגתה הוא שקרי. שמעתי דברים שונים על גרשם שלום כשהרציתי באוניברסיטאות אמריקאיות. אופיינית במיוחד הייתה ההערה של הרקטור של אוניברסיטת אילינוי: "גרשם דיבר על הקבלה, ואתה מדבר מתוך הקבלה. הוא מזמין אותנו לחקור אותה באמצעות השכל, ואילו אתה מזמין אותנו להיכנס לתוכה מבחינה רגשית."

כפי שניתן להסיק משירו של גרשם (שמופיע בסוף הפוסט) נראה שהוא בכל זאת הודה בכך שהוא נמצא בחושך ולא משיג את הכתוב בטקסטים הקבליים. לצערי הרב, הגישה האקדמית החיצונית, וחוסר הכנות בחקר חוכמת הקבלה שהוא זרע עדיין מוצאים את המשכיותם אצל חלק מתלמידיו.

"המות בפרופסורה" היא תוצאה מהחלפה של מחקר חוכמת הקבלה על האדם עצמו ובתוכו (לתקן את עצמו ולהידמות לעליון) במחקר אקדמי חיצוני (בשילוב תרגול מדיטטיבי על פי אבולעפיה).

Vae Victis
או המות בפרופסורה

שקעתי כלי בספרים נושנים,
גדלו בעיני האותות.
עת רבה מדי עשיתי אתם
ואין לי מנוס עוד.

האמת עוד זוהרת בזהר נושן –
אך איך נקבל זהרה?
רופף הקשר בין הדורות,
והדעת אינה טהורה.

תמונה מבלבלת של שפעת הימים
הבאתי אתי משם.
הייתי מוכן ומזמן לזנוק –
אך הזנקתי? האמנם?

הנה פרשו הסמלים הישנים.
לא שוטה המקבל, מתברר.
אך מה שהולידו תמורות הימים
סמוי מעיני וזר.

הזמן שנגמר מזרה בי אימים,
שוב לא יסוג עכשו.
ומי שפג חזונו בכאב
מתענג על אשרו המסאב.

2 comments

  1. עצוב,  היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני

  2. שלום גלית, שמחה לראות אותך כאן

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest