קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם הלימוד של חכמת הקבלה לא הופך את האדם לסופר-אגואיסט עצלן, המשתוקק לעסוק רק ברוחניות שלא רוצה לעבוד בעולם הגשמי?
תשובתי: כאשר אדם מגיע לחכמת הקבלה, היא תופסת אותו ומושכת את הלב עד כדי כך, שהוא אינו יכול לעסוק בשום דבר אחר. אני גיליתי את חכמת הקבלה, בהיותי מנהל של מרפאת שיניים, שבה עבדו 11 רופאים, ועוד צוות טכני. נהיה לי קשה מאוד לנהל את העסק, מפני שפתאום שקעתי בתחום שפתח לפניי עולם חדש. למרות שבחכמת הקבלה שום דבר לא היה מובן לי, ה"חלל, הריק" הזה נצץ ומשך אותי. האדם מתחיל לגלות כיצד נברא העולם הזה, מאיפה הופיעו בו חוקים והתוצאות שלהם ומה מתרחש איתו. כל מה שחכמת הקבלה מגלה לאדם באמת מדהים. מה גם שזה מתגלה בצורה קונקרטית מאוד וברורה.
האדם רוכש הסתכלות מדויקת לחלוטין על העולם, שלא מעניק אף מדע. כל השאר נופל בחשיבותו והופך להיות לגמרי לא חשוב מבחינתו, כולל העולם הזה. בדרך כלל החודשים הראשונים של ההכרות עם חכמת הקבלה חולפים כמו "ערפל ורוד". אחר כך הערפל מתפוגג בהדרגה ומתחילה התפכחות הדרגתית והאדם מתחיל איך שהוא להתמצא. כלומר, ההכרות הראשונית עם חכמת הקבלה מדהימה ומבלבלת את האדם, מפני שמתגלה לפניו הספירה הבאה, חיצונית יותר בהשוואה לעולם שלנו. אחר כך הוא מתרגל לזה, למרות שלמען האמת, זה יכול לקחת זמן רב. הכרות עם העולם העליון גורמת לאדם זעזוע לא פחוּת מהכרות עם חכמת הקבלה.
מתוך שיעור בשפה הרוסית, 10.4.2016
