פעם הכסף היה שווה ערך ליגיעה של האדם. האיכר היה מוכר ביצים או חלב, והסנדלר היה מוכר נעליים. והיגיעה שלהם קבעה את ערך הדברים. לעומת זאת, היום מספיק להדפיס נייר ולהכריז על יכולת הקנייה שלו.

הניירות האלה כבר מזמן אינם מכוסים על ידי הערך האמיתי. ובכל זאת, הכסף תמיד צריך להיות ביחס למאמצים האנושיים. וזה תקף גם בקפיטליזם. רק שהיום בעלי השליטה אינם יודעים כיצד לחזור למערכת הזאת, וחלקם פשוט אינם רוצים בכך.

כך או אחרת, אנחנו נצטרך לעשות את זה. אחרת הכול יאבד את ערכו וחוסר האיזון יהרוס את הכלכלה העולמית. היום, הקשרים הכלכליים ההדדיים שלנו היום אינם תואמים אפילו לדרישה של האגואיזם הבריא, שלא לדבר כבר על התיקון האלטרואיסטי.

מדובר על חברה שהולכת בעקבות הכלל הפשוט: "לכו ותתפרנסו זה מזה". כי למעשה אנחנו מחליפים בינינו סחורות, והכסף הוא בסך הכול שווה הערך שלהן. וזה אומר, שבראש ובראשונה צריך להביא את שווה הערך הזה להתאמה עם המצב האמיתי. אחרת נשקע בתוהו ובוהו.

היום למיליונים בחשבון הבנק יכול להיות ערך ריאלי הרבה יותר קטן. אנחנו בעצמנו ניפחנו את המערכת בהרבה אפסים ששום דבר לא עומד מאחוריהם.

חברה מתוקנת חייבת להיות מאוחדת בשוויון, בהדדיות, כשאין בה עשירים ועניים. הרי הצדק החברתי, בסופו של דבר, הוא רמת חיים אחידה לכולם, ללא כל קשר לשום דבר. קודם כל צריך לדאוג לכך שכל אחד יקבל את כל הדרוש לחיים הגונים, ושלאף אחד לא יהיה מחסור בצרכים הבסיסיים.

אבל הסוחרים של היום עושים את הכול בדיוק להיפך והורסים יבשות שלמות למען הרווח המדומה, שאפילו אי אפשר לבזבז אותו...

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החרות", 05.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
משחקים בכסף כמו בקלפים
הכסף הוא כיסוי על הרצון
בשביל מה אנחנו צריכים כסף?


שלח לחבר | הדפס הדפס שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי, שיעור הקבלה היומי
Bookmark     עדכוני rss

תגובות

להשאיר תגובה