הכלכלה כדת

דעה: הענקת פרס נובל בתחום הכלכלה נראית שערורייתית: שניים מתוך שלושת חתני הפרס, יודג'ין פמה ורוברט שילר, חולקים על תפיסותיהם בצורה קיצונית, מדברים זה על זה בביקורתיות רבה וסותרים זה את זה בכל דבר.

חתן הפרס השלישי, לארס הנסן, מפתח שיטות ניתוח של השוק הפיננסי והתוצאות שהוא מקבל מפריכות את היסודות של שני עמיתיו. שוב הוכח שהכלכלה אינה מדע וטיפשי לגשת אליה באמצעות קריטריונים מדעיים. זוהי דת שמאורגנת בדומה למבנה פקידותי ביורוקרטי. בכלכלה, כמו בכל דת, מתגמלים לא על התוצאה, אלא על התנהגות נכונה ומאושרת על ידי אחרים. במילים אחרות, זוהי נאמנות לאות הכתובה ולרוח המקורות הרוחניים, וזה לפעמים מגיע עד לאבסורד ודברים מגוחכים.

הכלכלה נמצאת בתנאים קשים, כאשר הסתירות בין טענותיה לבין המצב במציאות נראות לעין וברורות לכולם. בתנאים כאלה ההתנהגות הנכונה המקובלת היא להתעסק במה שאמורים להתעסק ולא לחשוב על האמת. עבודה קשה היא האמצעי הטוב ביותר להתמודד עם הספקות שמציפים את האדם. ההחלטה על הענקת פרס נובל בכלכלה של שנת 2013 גילתה שאין שום קשר בינה לבין חיפוש האמת, אלא היא פשוט אמצעי שליטה וניהול של הקהילה המדעית.

התייחסותי: זה שהכלכלה איננה מדע, ידוע לכולם. אך העיקר הוא, שדווקא מפני שהיא לא מדע, אפשר לנצל אותה כמו דת, דּוֹגְמָה (אמונה). וזה הוכח והוצג לכולם כדוגמה לחיקוי.

ידיעות קודמות בנושא:
התלות של הכלכלה בדת
"כלכלה חכמה" היא אשליה?
הכלכלה הפסיקה להיות מדע