דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הכי שנוא, ובו זמנית רצוי

הכי שנוא, ובו זמנית רצוי

אם התחתון רוצה להידבק לעליון, אז הוא תופס את החושך שאותו הוא רואה בעליון כשלמות. אחרת יוצא, שהוא נאחז בעליון למען התועלת האגואיסטית שלו. לכן הוא חייב לראות להיפך, שלעליון אין כלום! ואף על פי כן, צורת העליון רצויה לו.

מדובר על דרגות ההשפעה שמתגלות על פני האגו שלנו, ההפוכות ממנו. לכן אני כל פעם רואה את העליון יותר ויותר זוועתי לאגו שלי, אבל צריך להתגבר על התחושה הזאת ולראות אותו כיָפה.

כלומר, אני צריך להשתדל לראות את הקבוצה במצב של גמר התיקון, על אף שאני פוסל אותה לפי הפגמים שלי. אבל אני ניגש אליה ב"אמונה למעלה מהדעת" ומבקש להפוך את כל הדחייה והסלידה שלי להערכה ואהבה.

"אמונה למעלה מהדעת", זה הכלי הרוחני שלי, אין אחר. את כל הזוועה הזאת, השנאה והפחד מהדחייה עם הצורה של העליון, אני חייב לקבל כהתפעלות הגדולה ביותר. כי דווקא בצורה כזאת נתפסת ברגשות שלי תכונת ההשפעה.

אני לא מודע שזאת תכונת ההשפעה. נדמה לי שזה משהו שנוא ובלתי נסבל. ואז מגיע זמן התפילה, כי להידבק לאח"פ דעליון אפשר רק כנגד הרצון שלנו. טעמו של העליון מגעיל אותי, אני לא רוצה ולא מסוגל להתחבר איתו, בכך שדוחה את זה בכל הנימים של הנשמה שלי, "טוב לי מותי מחיי".

אבל האור העליון נותן לי יכולת לבצע פעולות שהן נגד הרצון שלי. אני משתנה על ידי השפעת המאור, והעליון מתחיל להיראות לי כדבר יפה. אבל זה לא מפני שהטעם שלי השתנה, כמו שמתחלפת אופנה ומה שקודם נראה מכוער הופך להיות אופנתי ומוערך. אז היה יוצא, שאני פשוט שיניתי את האגו שלי לאחר.

לכן כאן הכרחית "אמונה למעלה מהדעת". אני נדבק לעליון לא מפני שהדעה שלי עליו השתנתה, והוא הפך לנפלא ואהוב בעיניי. בתוכי נשארת שנאה פנימית אליו ומעליה מופיעה אהבה והערכה. שני הרגשות המנוגדים הללו בוערים בתוכי.

אני כל הזמן מבין שהעליון הפוך ממני ואני רחוק מהתכונות שלו שדוחות אותי. אבל יחד עם זה אני בונה יחס חדש אליו בעזרת המאור המחזיר למוטב.

"אמונה למעלה מהדעת" מסמלת, שאני בונה במצב שלי כלי חדש, דבקות עם הקבוצה, בזה שמקבל בו מדרגה חדשה. בכלי החדש הזה, שנבנה מהיחס שלי לקבוצה, הרגשות שלי הופכים פי תר"ך פעמים יותר חזקים מאשר בתוך הדעת שלי. ואחר כך, כאשר אני עם הכלי הזה של אמונה משיג את המדרגה הבאה, הדעת שלי פתאום גם כן גדלה פי תר"ך פעמים! כך אני כל פעם מתנדנד פעם לצד אחד ופעם לצד שני יותר ויותר חזק, בכך שמרחיב את המרחק בין הקווים ימין ושמאל לפי הקונוס.

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 18.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מה שחושך לאגו, בשבילי זה אור
שונים מלידה, שווים במטרה
נקודת הבחירה בין שתי תהומות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest