קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה לעשות עם אנשים, שמתייחסים לחכמת הקבלה עם השכל?
תשובתי: גם אני הייתי כזה, עד שהבנתי שבאמצעות ההיגיון לא ניתן להשיג דבר. אני אוהב ללמוד, להבין, לנתח ולחבר בראש, להגיע למקור הבעיה. כאשר הבטתי באנשים, ש"ריחפו ברגשות", צחקתי מהם. לאחר מכן התברר, שהשכל שלי מפריע לי להיכנס לרוחניות.
בהדרגה הבנתי, שרוחניות זו תכונת ההשפעה, שדורשת שינוי של רגשות, רצונות, התייחסות. אף פעם לא התחשבתי באופי האנושי כי העדפתי היגיון יבש. זה היה קשה מאוד, עד שהתייאשתי מהגישה ההגיונית, עד שהבנתי, כי ל"ראש" שלי אין שום קשר לרוחניות.
ידע, לא משנה כמה עמוק הוא יהיה, לא ייתן לי אישור כניסה לעולם הרוחני. לא ניתן להבינו בעזרת השכל. המסלול לרוחניות עובר דרך הרגשות, דרך הרצון ולא דרך השכל. והרי כל החיים עבדתי עם הראש….
אבל כל עוד האדם לא יתייאש מדעותיו, הוא לא יוכל למצוא את הדרך לעולם הנסתר. ואסור להתערב בהתפתחותו הרוחנית. אחרת נשחזר שוב את הניסיון העצוב של "הקידמה האנושית", הכופה את תרבותה בין עמים "פרימיטיביים" ובכך מחסלת אותם.
לקח לי הרבה זמן להבין זאת. אבל אז, שפכתי על הרצון האגואיסטי את מלוא עוצמת השכל שלי, את כל העקשנות של ההיגיון, את כל הכוח השכלי שאגרתי. וזה דווקא עזר לי מאוד, כי הרצון הרי דורש שינויים.
ידיעות קודמות בנושא:
היכן מתחיל החופש
רק עוד צעד אחד
כל הסודות יתגלו
