הייעוד העליון קובע הכול

הערה: אתה סיפרת שהמורה שלך, הרב"ש, כשהוא היה במצבים של חושך היה מתחיל לשיר ולרקוד, וכך היה יוצא מאותם המצבים. מה אתה עושה במצבים של חושך?

תשובתי: כאשר אני נזכר בתקיפות של הרב"ש, בשאיפה וההשתוקקות שלו, בחוסר ההסכמה עם שום דבר חוץ מאשר עם הבורא, בתפיסה של השיטה של אביו בלבד, זה מעורר בי הצפה, אם לא של כוחות, אז לפחות של סבלנות.

ללא זה, ודאי שלא הייתי יכול להמשיך את העבודה, כי גם אני לא עשוי מברזל: תלמידים עוזבים אותי, ואני כמובן באופן טבעי מגיב בצורה רגישה לזה.

אבל אני מיד נזכר ברב"ש, וזה מקנה לי כוחות עצומים. הוא היה כמו סלע! לכן אני מעורר בתוכי הרגשות של שייכות לסלע הזה ומקבל כוחות. הוא נותן לי אותם!

במה שנוגע לתלמידים שלי, אני חושב שהם רואים כיצד אני עובד וצריכים לקחת דוגמה. הרב"ש לא היה אומר לי שום דבר! אני פשוט ראיתי אדם, שבאופן שלם החליף את החיים שלו להשגה רוחנית, מה גם, שבכל רגע בחיים הוא לא היה חושב פעמיים, הוא היה מקריב את עצמו.

אני תמיד נדהמתי מזה, שהוא אף פעם לא הרהר בבעיות הפנימיות או החיצוניות, התגובה וההחלטה שלו היו מידיות. שום טיפה של ספקות! כל בעיה מוציאה אותנו מהשגרה ואנחנו שוקעים בספקות. היה לו כזה כוח פנימי, שהוא הלך רק קדימה, ומבחינה חיצונית היה רגוע לחלוטין. זה לא יאומן!

לכן העיקר בשבילנו, זה הייעוד העליון. הוא מעל הכול וקובע הכול. ואני העבד שלו. המצב האידאלי שלי, זה כאשר אני נכלל בתוך המערכת הזאת כמרכיב שלה. ואף על פי שאני מרכיב חי, אני רוצה להיכלל בתוכה כמישהו שאין לו חיים אישיים, וללא עוררין מבצע את החוקים שלה.

אני עד כדי כך רוצה לתקן את עצמי כדי להפוך להיות גלגל שיניים שלה, שנע בתיאום עם המערכת העליונה ללא שום הרהורים! זה נקרא "עבד ה'", כלומר תיקון שלם של האדם. אני באופן שלם משיג את המערכת ואת הכוח שמנהל אותה.

הערה: כלומר, מגיעה מחשבה, ואתה מיד הולך אחריה…

תשובתי: לא, בכל מקרה צריך להיות בירור, פתרון, קבלת החלטה, אבל כל זה קורה לא בזמן ארצי, אלא בכאלה תדרים, בכזה קצב, שההתחלה והסוף למעשה מתמזגים.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 12.11.2014