היינו כחולמים

שאלה: אם אני בעצמי צריך לתאר לעצמי את הבורא, איך אדע האם הוא אמיתי, או שזה רק בדמיון שלי? אולי זה רק חלום או פנטזייה?

תשובה: איך אתה בודק עכשיו שהחיים שלך הם לא חלום? אולי גם עכשיו אתה ישן ורק חולם שאתה שואל אותי שאלה? הרי הכול יחסי.

כל עוד אנחנו נמצאים רק בחלק אחד של המציאות, רק בתכונה האגואיסטית לקבל לעצמנו, אנחנו לא מסוגלים לקבוע האם זה חלום או מציאות. אין לנו עם מה להשוות את מצבנו, אנחנו שקועים באגואיזם שלנו ומבחינים רק בדבר אחד, מה יותר רווחי בשבילנו! לכן אנחנו לא מסוגלים לדמיין מצב שהפוך מאגואיזם, במקום קבלה – השפעה.

אם האדם מרגיש את שתי הצורות, גם את הקבלה וגם את ההשפעה, רק אז הוא יכול להשוות ביניהם, בין שני מימדים שונים. מי שנמצא בו זמנית במצב הקבלה ומעליו בונה את מצב ההשפעה, יהיה תמיד מורכב משניהם, ויוכל לקבוע את מיקומו.

אי אפשר להפריד בין חלום למציאות, בין אמת לשקר, כל עוד תהיה סגור בתוך עצמך, וכל עוד לא תרגיש מלבד האגואיזם, שהוא הטבע שלך, את הכוח השני, את כוח הבורא.

מקובלים כותבים, שכאשר האדם יוצא מהמציאות הזאת לעולם הרוחני, הוא מרגיש שבחיים לפני כן "היינו כחולמים", כמו שכתוב במזמור של המקובל הגדול, דוד המלך. מה זאת אומרת שיוצא מהמציאות הזאת? הוא מוסיף אליה מציאות נוספת, המשפיעה. ואז הוא רואה שהמציאות המקבלת הייתה כחלום!

פוסטים קודמים בנושא:
לראות את העולם דרך נקודת הנשמה
רשומות נוספות במדורים: בורא, התפתחות רוחנית, מציאות מדומה