קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: במה שונה נקודת המבט של המדע לעומת נקודת המבט של חכמת הקבלה?
תשובתי: חכמת הקבלה עוסקת בשינוי החושים שלנו, ובהתאם לכך היא עוסקת באיך לראות בחושים החדשים צורה, תמונה, עולם חדש. אך היא אינה מטפלת במה שנמצא מחוץ לחושים. אנחנו בצורה הדרגתית, הכרתית, ביקורתית, יכולים לשנות את החושים שלנו, ובהתאם לכך לראות כל פעם תמונה אחרת של המציאות. והתמונה הזאת מצטיירת בתוך החושים. מחוץ לחושים אנחנו לא יכולים לדעת מה זה, זה נקרא "עצמותו". זה השורש הקדום שאנחנו לא רואים ולא מרגישים אותו.
שאלה: מנקודת המבט של חכמת הקבלה, של המקובל, האם ניתן לומר שאי אפשר לסלק את השפעת האדם משום דבר שקורה במציאות?
תשובתי: נכון. הדומם, הצומח והחי זה גם כן כלפיו, הכול מצטייר בתוך האדם.
שאלה: "המפץ הגדול", תופעה שאולי קרתה לפני ארבעה עשר מיליארד שנה, האם גם היא קרתה מתוך ההגדרה של חכמת הקבלה?
תשובתי: כן.
שאלה: אתה אומר זאת בצורה כל כך מוחלטת, שאם לא היה אדם שהיה צופה בזה, התופעה הזאת כאילו לא הייתה קיימת?
תשובתי: לא הייתה קיימת.
שאלה: מדוע לא?
תשובתי: כי אי אפשר לומר על איזו תופעה שהיא קיימת מחוץ לאדם. אז אני צריך לומר כך: התופעה הזאת בתפיסתנו התקיימה לפני ארבעה עשר מיליארד שנה. בתפיסתי, לפי ציר הזמן, שהרי ציר הזמן גם כן קיים בי. לפני ארבעה מיליארד שנה נוצר כדור הארץ. ולפני מאה אלף שנה, תחילת האדם על פני כדור הארץ, וכן הלאה. הכול זה כלפי האדם, אם אתה שואל אותי.
"אבל סבא וסבתא שלך, זיכרונם לברכה, שכבר הלכו לעולמם, הם היו או לא היו?". בתפיסה שלי, איך שאני זוכר אותם או איך שמספרים לי אחרים, זה קיים בתוך המודעות שלנו. אנחנו צריכים להבין מה עשה איינשטיין, איזה דבר גדול. הוא בעצמו גם כן לא הבין את ההשלכות של היחס הזה, מה זה תיאורית היחסות. שהכול יחסי לצופה, לאדם המקבל את התוצאה. אין תופעה שאנחנו יכולים לומר עליה שהיא קיימת מחוץ לאדם. גם אם יש מכשיר שמודד, אבל מי עושה את המכשיר ומי צופה במכשיר? זה אותו אדם, רק שמגדיל או מסדר בצורה כלשהי את החושים שלו.
